עָרַף-פָּעַר-רַעַף-פֶּרַע
"עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל"
👈עֲרִיפָה - משמעו חיתוך וגזירה 🪓.
בדרך כלל היא מבטאת את עריפת הראש מצד העורף, בתנועת שמלמעלה כלפי מטה.
👈הביטוי יַעֲרֹף כמטר פירושו יִזַּל וְיִנְטֹף כמו גשם 🌧️ היורד מלמעלה, על רַעֲפֵי הגגות.
👈סכום שנקצב (נחתך/נגזר/הונחת) מלמעלה, כמו קנס או מחיר הנסיעה באוטובוס, נקרא תַּעֲרִיף.
👈מַעֲרוֹפְיָא הייתה קוֹדֵקְס (קובץ חוקים) של יחסי המסחר בין הקהילה היהודית באירופה של ימי הביניים, לבין הנוצרים. המושג מופיע בספרי השו"ת מאותה התקופה.
מקור המילה מבטא את האבחנה (חיתוך/גזירה/הפרדה) בין הלכות המסחר היהודיים והנכרים, ואת אופני השילוב 🔗 ביניהם.
כפי הנראה, מקור המילה הוא בשפה הערבית והיא מבטאת ידיעה ואבחנה.
המילה אָנָעָרֶף? פירושה "וכי אני יודע?" 🤷
👈גם עֲרָפֶל 🌫️ נגזר מכך, אלא שבאופן (מפתיע) הוא משמש במשמעות הפוכה (ראו הערה). הוא מבטא חוסר בהירות/אבחנה/גזירה. בכך הוא דומה למילה עֶרֶב המורה על הזמן שבו העצמים מתחילים להתערבב בגלל חיסרון האור 🔦. זאת בניגוד לבוקר המואר, והמסייע לְבַקֵּר בין החפצים.
אגב, מי שהוא עָרֵב לחוב, נעשה מעורב בעניין ☹️.
שימו לב שהמילה ערב וערף דומות גם בהגייתן, בשל התחלפות ע-פ, (מהאותיות השפתיות בומ"פ), כמו נושבת-נושפת.
👈המילים פַּעַר ופֶרַע שייכות אף הן לאותה משפחה: פַּעַר מבטאת הפרש ואבחנה, ואילו פֶרַע מבטאת עירוב ובלבול - כמו בעת שנגרמת הַפְרָעָה.
הערה: מילים רבות משמשות לְדָבָר והיפוכו. כגון: לְשָׁרֵשׁ - הן להכות שורש והן לעקור מהשורש. לְדַשֵּׁן - הן ליצור דשן (זבל) והן לאסוף את הדשן. לְהַתְלִיעַ - להביא תולעים, אך גם להסיר אותם.
מעניין מאד ומחכים.
השבמחק