תולדות: סוד המים החיים

ראיון עם עובד 'מקורות' על בארות יצחק, עומקים מדהימים ולחץ שזורם גם מתחת לפני השטח"

וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים

שיחה אישית עם עובד ותיק ב"מקורות" על כוח ההתמדה, על אהבת המים, ועל הסוד שזורם עמוק מתחת לפני השטח.

נעים להכיר

שמי רוני, בן 56, נשוי ואב לארבעה. אני עובד בחברת "מקורות" כבר יותר משלושים שנה. התחלתי כטכנאי קידוחים בצפון, והיום אני אחראי על תחזוקת בארות מים אזוריות.
זה נשמע טכני, אבל מי שחי את זה מבפנים – יודע שמים הם לא רק צנרת ולחץ. זו זכות גדולה לעבוד במקום שבו כל טיפה נחשבת, ולדעת שבזכותך מישהו פותח ברז – ושותה.

איך נראה יום עבודה שלך?

היום שלי מתחיל מוקדם מאוד – לפעמים בארבע לפנות בוקר.
אנחנו יוצאים לשטח לבדוק בארות, למדוד עומקים, לטפל במשאבות, לנקות פילטרים ולוודא שהכול עובד כמו שצריך ושאף קו לא נפרץ.
העבודה משלבת הרבה טכנולוגיה – בקרים ממוחשבים, חיישנים, לוויינים שמנטרים זרימות ולחצים – אבל גם לא מעט עבודת כפיים.
כשיש תקלה, אנחנו בשטח עד שהיא נפתרת. כי בלי מים – אין חיים.

מה גורם לך להתרגש אחרי כל כך הרבה שנים במים?

כל פעם שאני רואה זרם ראשון יוצא מבאר שנוקתה אחרי שנים של סתימה – אני נרגש.
זה מזכיר לי שהחיים עצמם דומים לזה: לפעמים הכול נראה תקוע, ואז פתאום נפתח נתיב חדש.
יש בזה משהו מאוד רוחני – לראות את המים עולים מהאדמה, כאילו הארץ עצמה נושמת שוב.

איך אתה רואה את הפסוקים על יצחק שחופר בארות?

👈 על ההתמדה: יצחק לא מוותר. סותמים לו? הוא חופר שוב. זה מזכיר את העבודה שלנו – תמיד יש מכשול, תקלה, התנגדות – אבל אתה ממשיך עד שאתה מוצא מים חיים.

👈 על השמות: הוא קורא לבארות בשמות. גם אצלנו, כל באר מקבלת שם משלה – “באר רימון”, “באר נווה שאנן” – זה יוצר יחס אישי למים.

👈 על הריב: הפלישתים רבו עמו. גם היום יש ויכוחים על חלוקת מים, על שימושים חקלאיים ותעשייתיים. אבל יצחק מלמד שאפשר להגיע ל“רְחֹבוֹת” – אם לא נוותר על הסבלנות והאמונה.

מה האתגר הכי גדול במקצוע שלך?

המים עצמם. הם כוח טבע בלתי צפוי: נוזלים, שוחקים, חומציים לפעמים – כלומר, יש להם נטייה לשחוק מתכות וליצור חלודה בצנרת ובמשאבות.
זה גורם לבלאי תמידי. צריך להקדים תרופה למכה – לבדוק חומציות, לחץ, ספיקות.

וכשאני אומר “קו נפרץ” – אני מתכוון לכך שצינור מים ראשי נקרע או נסדק מלחץ יתר או שחיקה.
זה לא סתם סדק קטן: כשהצינור מוביל מאות קוב מים בשעה, הזרם שפורץ החוצה מסוגל להציף רחובות שלמים בתוך דקות.

אבל האתגר האמיתי הוא לא רק טכני – הוא גם אנושי:
אנשים רואים מים כברור מאליו, אבל מאחורי כל טיפה יש צוות שלם שעובד מסביב לשעון כדי לשמור על זרימה רציפה.

תן לנו קצת נתונים מעניינים על המים עצמם

🔹 משקל: ליטר מים שוקל קילוגרם אחד. כשמעבירים אלפי קוב בשעה – מדובר בעשרות טונות של מים שזורמים בצנרת.

🔹 מהירות זרימה: בקווים הראשיים של “מקורות” המים נעים לעיתים במהירות של 2–3 מטר בשנייה – בערך כמו אדם שרץ.

🔹 סכרים: ישראל מפעילה עשרות מאגרי מים וסכרים שמווסתים זרימה בין עונות השנה. הגדול שבהם הוא מאגר בית נטופה בגליל – הלב של המוביל הארצי.

🔹 התפלה: כיום רוב המים לשתייה בישראל מקורם במים מותפלים מהים התיכון, שמעורבבים עם מי תהום והכינרת כדי לשמור על איזון טבעי.

רגע קטן שלא תשכח

לפני כמה שנים, באמצע לילה חורפי, קיבלנו קריאה דחופה: קו מים ראשי ליד קריית גת נפרץ.
הגענו לבוץ, לגשם, באמצע השטח. חפרנו בידיים כדי לחשוף את הנקודה, ותוך כדי – המים פרצו מכל עבר.
עמדתי שם רטוב עד הברכיים, וחשבתי לעצמי: כך זה גם בחיים – לפעמים צריך להיכנס לתוך הבוץ כדי להחזיר את הזרימה.
בסוף הלילה, כשהלחץ חזר והמים זרמו שוב – זה היה כמו לנשום מחדש.

שאלות מקוראים 📬

אסף מתל אביב שואל: זה נכון שמקורות “מייבאת מים מהכינרת”?
תשובה: לא בדיוק. הכינרת היא מאגר אחד מתוך כמה. היום רוב המים בישראל מגיעים מהתפלה ומאקוויפרים תת־קרקעיים. תפקידנו הוא להוליך מים ממקורות שונים לכל נקודה בארץ.

שירה מקריית שמונה שואלת: כמה עמוקה הבאר הכי עמוקה בארץ?
תשובה: יש בארות שמגיעות לעומק של למעלה מ־800 מטר! עומק עצום שדורש ציוד קידוח כבד, חיישני לחץ ובדיקות מתמידות של דפנות הקידוח.

דן ממודיעין שואל: האם באמת אפשר לשתות מים ישירות מהאדמה?
תשובה: רק אחרי סינון ובדיקות. מי תהום עלולים להכיל חיידקים, מתכות או מלחים. אנחנו מבצעים עשרות אלפי בדיקות איכות מים בשנה.

רותם מהרצליה שואל: אם אחפור בור בחצר – אמצא מים?
תשובה: תלוי איפה אתה גר.
במישור החוף אפשר למצוא מים בעומק של כמה עשרות מטרים, אבל באזורים הרריים – כמו ירושלים או צפת – צריך לחפור מאות מטרים כדי להגיע למים.
בלי ציוד קידוח מקצועי זה בלתי אפשרי.

מיכל מחולון שואלת: אפשר לייצר מים במעבדה או בבית חרושת?
תשובה: לא באמת.
מים הם חומר טבעי שנוצר מחיבור של שני יסודות – מימן (H) וחמצן (O) – לפי הנוסחה H₂O.
על הנייר זה נשמע פשוט: נחבר מימן וחמצן, ונקבל מים.
אבל במציאות – התגובה בין מימן לחמצן היא פיצוץ חזק מאוד (זו בעצם תגובת שרֵפה!), ולכן אי־אפשר “לייצר מים” בצורה תעשייתית ובטוחה.

במקום “לייצר”, מה שעושים זה להתפיל מים מלוחים, לטהר מים מזוהמים או להחזיר מים לטבע אחרי סינון – כלומר, אנחנו ממחזרים ומנקים מים קיימים, לא ממציאים חדשים.
ואז מיכל מוסיפה: אבל אם מים עשויים ממימן וחמצן – שני גזים דליקים – איך הם לא מתפוצצים בעצמם?
תשובה: זה בדיוק היופי שבכימיה.
כשהמימן והחמצן מתחברים ליצירת מים, הם עוברים תגובה כימית שבה נוצר חומר חדש – שונה לגמרי מהחומרים שיצרו אותו.
במים, האטומים כבר “קשורים” זה לזה בקשר יציב מאוד.
ברגע שנוצר הקשר הזה – אין יותר מה שיתפוצץ: המימן והחמצן “התאחדו”, איבדו את התכונות הדליקות שלהם, והפכו לנוזל יציב, שקט, ומכבה אש במקום להצית אותה.

טיפים קטנים על מים 💧

🔹 פתחו את הברז הראשי מדי פעם – סתימות קטנות עלולות לגרום לריח או טעם שונה.
🔹 השקיה חכמה: השקו גינות בשעות הערב או הבוקר המוקדמות, לא בצהריים – רוב המים מתאדים.
🔹 אם אתם שומעים “זרימה” גם כשהכול סגור – הזמינו אינסטלטור לבדוק נזילה סמויה.
🔹 אל תזלזלו בטיפה: כל טיפה היא תוצאה של מאות אנשים שעובדים כדי להביא אותה עד אליכם.

ומה לגבי שכר וקידום?

העבודה במקורות לא קלה – משמרות, שטח, אחריות כבדה. אבל יש תחושת שליחות.
אפשר להתקדם לתפקידי ניהול, הדרכה, הנדסה או תפעול מרכזי בקרה.
יש עובדים שהתחילו כטכנאים בשטח והפכו למהנדסים בכירים.
“בסוף,” אומר רוני, “המים זורמים כלפי מטה – אבל מי שעובד באמונה, רק עולה.”

לסיום, שאלה אישית

אם היית יכול לשוחח עם יצחק אבינו, מה היית שואל אותו על הבארות שחפר?
רוני מחייך:
הייתי שואל איך הוא המשיך אחרי שכל פעם סתמו לו.
אולי כי הוא הבין שמים הם חיים – ואם סותמים לך דרך אחת, צריך לחפור אחרת.
לפעמים הזרימה הכי טובה מגיעה דווקא אחרי שמלמדים אותך להתעקש.

📅 בשבוע הבא במדור

יעקב יוצא לדרך הארוכה של חייו – לבד, עם חלום ועם יעד רחוק.
בין באר שבע לחרן, הוא לומד שהמסע חשוב לא פחות מהיעד.
ראיון מיוחד עם נהג קטר: על מסילות שמחברות עולמות, על אחריות כבדה שנוסעת על שני פסי ברזל, ועל האמונה שגם אחרי לילה ארוך במנהרה – תמיד תגיע תחנה עם אור.

רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל־ parasha.week@gmail.com

🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.