דיוק לשוני בהבדל בין אהבת יצחק לעשו לאהבת רבקה ליעקב
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב
אהבת יצחק לעשו מנוסחת בלשון עבר,
ואילו אהבת רבקה ליעקב מנוסחת בלשון הווה.
מדוע?
שנינו בפרקי אבות (ה', ט"ז):
"כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר - בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה;
וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר - אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם."
אהבת יצחק את עשו הייתה אהבה תלויה בדבר -
באותם דברי עורמה והתחסדות שהשמיע עשו באוזני אביו ("כִּי צַיִד בְּפִיו").
וכאשר נפקחו עיניו של יצחק וראה גיהנם פתוחה מתחת לעשו (בראשית רבה ס"ז, ב) -
פגה אהבתו, שהרי עמד באחת על אופיו האמיתי.
אבל אהבת רבקה ליעקב הייתה אהבה שאינה תלויה בדבר -
אהבה לצֶדֶק, לאמת, לצניעות ולרוח.
ולכן נאמר עליה בלשון הווה: "רִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" -
אהבה חיה, מתמשכת, שאינה בטלה לעולם.