הסדנא (נח) - אחד בפה ואחד בלב

על תקשורת בין-אישית

"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים"

פעם, בעבר הרחוק, היה הכל פשוט יותר.
אנשים דיברו את מה שחשבו,
ולפעמים אפילו חשבו על מה שדיברו.

אבל, מאז מגדל בבל, הכל השתנה.
אלוקים בלבל את שפתם,
והם עצמם המשיכו לבלבל אותה בעצמם.

אומרים משהו אחד ומתכוונים למשהו אחר.
לפעמים אפילו להיפך.

רוצים דוגמאות?
בבקשה:

הוועד

אתה חוזר מהרופא במונית.
מדברים פוליטיקה.
הנהג אומר: "אני לא יודע. אני יודע רק דבר אחד...".
אז הוא יודע או לא?

כשירדת מהמונית, פגשת את השכן "וועד הבית".
(כן, כן, זה כנראה שם המשפחה שלו.)
שיתפת אותו באבחנה הרפואית המצערת שקיבלת.
"לא הגיוני" הוא אומר. "תראה, אני אמנם לא רופא, אבל אם תשמע בקולי...".
אם אתה לא רופא, למה אתה נותן אבחנות רפואיות?

בשיחתכם, אינכם שמים לב שאתם חוסמים את הרחוב בפני שליח הסופר.
"סליחה" אתם שומעים קול כעוס.
"סלי-חה". אפילו מאוד כעוס.
למה הוא מבקש ממכם סליחה? הרי אתם אלו שחסמתם?

"אני צריך לעבור" הוא ממשיך.
"יופי, שמחת זקנתי" מעיר הוועד.
מה שימח את סבתא שלו?

"א-ד-ו-נ-י, תעוף כבר" מרים השליח הכעוס (ובצדק) את קולו.
רגע, אם אני אדונו, האם הוא רשאי לדבר אליי ככה?
ובכלל, אם אפשר לעוף, אז שיעוף מעלינו... 

"אה, ככה?" מתקצף הועד הסמכותי.
קולו רועד מכעס, והוא ממלמל: "אתה לא מזיז לי".
טוב ברור, אתה הוא זה שלא זז מהדרך.
וחוצמיזה, נראה שהאירוע די משפיע עליך...

"סבבה" אומר המשלוחן, "בלי טובות".
סבבה?
"אין בעיה" הוא ממשיך, "אבל תדע לך ש...".
אם אין בעיה, אז מה הבעיה?

"אל תצעק".
"אני לא צועק" - הוא צורח בחזרה.

"עזוב אותך" אני לוחש לאוזן הוועד.
תודו שזה צירוף מילים מוזר.

הוועד המנהל פינה את המעבר.
"יום טוב לך".
"יום טוב גם לך".
אוי כמה טוב. 

ויש עוד דוגמאות רבות:

"כולם אומרים ש" - מי זה כולם?

"שינה מתוקה" - זה בריא לשיניים?

תודו שזה המשפט הכי מרגיז:
"תודה על ההמתנה, וסליחה על הסבלנות".
או שאולי זה בעצם "סליחה על ההמתנה, ותודה על הסבלנות"?

"קחי את הזמן שלך" אתה מסנן באיטיות ארסית לקופאית האיטית.
"שמחתי לתת שירות" עונה החמוצה אחריך.

"נו" זו קריאת זירוז.
אז מה זה "נו נו"? אקספרס?

חצות.
האורחים המייגעים עדיין מספרים מעשיות.
או, סוף סוף הם מתחילים לעשות תנועות של קימה.
(אגב מהי תנועת קימה? או שקמים או שיושבים, לא?)
ואז אשתך אומרת בקול מתוק "לאן אתם ממהרים? תשבו עוד קצת"

מישהו מבין את ההבדל בין סוג א' לסוג א'א'?

היא: "אתה אוהב אותי"
הוא: "ברור".
בטח. ברור כשמש.

כשהוא רק פותח במילים "אני יגיד לך את האמת" - אתה יודע שהוא משקר.

ויש לי עוד מלא דוגמאות

לא נכון.
נגמרו לי הדוגמאות.