ויצא: על מסילות וחלומות שלא עוצרים

ראיון עם נהג קטר על מסעות ארוכים, אחריות כבדה וחלומות שממשיכים לנסוע גם אחרי התחנה האחרונה

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה

שיחה אישית עם נהג קטר על הדרך הארוכה, על סולמות ומסילות, ועל מה שקורה לנוסעים וללב – בין התחנה הראשונה לאחרונה.

נעים להכיר

שמי אורי, בן 44, נשוי ואב לשלושה. אני נהג קטר כבר כמעט עשרים שנה ברכבת ישראל.
מאז שאני ילד אהבתי רכבות – הייתי עומד על הגשר מעל הפסים, סופר קרונות וחולם על היום שבו אהיה זה שמוביל אותן.
היום, בכל בוקר כשאני נכנס לקטר, אני מרגיש שהחלום ההוא עדיין נוסע איתי.

איך נראה יום עבודה שלך?

היום שלי מתחיל מוקדם מאוד – לפעמים עוד לפני שהשמש עולה.
אני בודק את הקטר, מערכות הבלמים, האיתותים, את תקינות המסילה. רק אחרי בדיקה מדוקדקת הכוללת עשרות סעיפים אני מקבל אישור לצאת לדרך.
ברגע שהרכבת מתחילה לנוע – זו אחריות עצומה: מאחוריי מאות נוסעים, מטען יקר, או שילוב של שניהם.
כל עצירה, כל האצה, כל שנייה של איחור – מתוכננת מראש. זו עבודה של דיוק ושליטה, אבל גם של אינטואיציה וניסיון.

איך אתה רואה את הפסוק "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב... וַיֵּלֶךְ חָרָנָה"?

👈 על היציאה: יעקב יוצא לדרך בלי לדעת מה מחכה לו. גם אני, בכל מסע, יוצא לנתיב ארוך ומסובך – אבל עם אמון שאגיע ליעד.

👈 על המסע: לא תמיד הדרך קלה. יש ימים של עיכובים, תקלות, סופות או קווים עמוסים. אבל כמו יעקב – אתה לא עוצר באמצע הדרך.

👈 על השליחות: יעקב לא סתם הולך – הוא יוצא לשליחות חיים. גם נהג קטר לא "נוסע" סתם: אני מוביל אנשים לעבודה, ללימודים, לבית חולים, לחופשה. אני חלק מהסיפור שלהם.

כמה שוקלת רכבת?

המון. רכבת נוסעים רגילה שוקלת בערך 400–500 טון, כלומר כמו 100–120 אוטובוסים!
רכבת משא ארוכה יכולה לשקול אפילו למעלה מ־3,000 טון. לכן חשוב להבין: רכבת לא עוצרת בפתאומיות – צריך מאות מטרים כדי לבלום אותה בבטחה.

איך לומדים לנהוג ברכבת?

זו לא משימה של יום ולא קורס קצר – זו הכשרה רצינית מאוד.
כדי להתקבל לקורס נהגי קטר צריך לעבור מיונים קפדניים: בדיקות בריאות, מבחני קשב ותגובה, ראיון אישי ובדיקת אמינות.

אחרי הקבלה מגיעים לבית הספר של רכבת ישראל, שם עוברים לימודים עיוניים על פיזיקה של תנועה, מערכות בלימה, תקנות בטיחות, איתותים, מבנה המסילה ועוד.
בהמשך מגיע שלב מעשי: מאות שעות סימולציה ונהיגה מודרכת בליווי נהג ותיק, כולל התנסות בלילה, בגשם, עם רכבות משא ועם רכבות נוסעים.

בסוף הדרך עוברים בחינות קפדניות של משרד התחבורה ושל רכבת ישראל – ורק אז מקבלים רישיון נהיגה בקטר.
כל נהג חייב גם ריענון שנתי ובדיקות כשירות תקופתיות – האחריות עצומה, ולכן גם הרף המקצועי גבוה מאוד.

מה ההבדל בין נהג רגיל לנהג ראשי?

נהג רגיל מתחיל בקווים קצרים ופשוטים יותר, לרוב עם רכבות קצרות וקלות.
נהג ראשי עבר מאות שעות נהיגה והכשרות מתקדמות, ומורשה להוביל רכבות ארוכות, כבדות ומהירות יותר – כולל קווים בין־עירוניים של מאות קילומטרים.
זו דרגת האחריות הגבוהה ביותר במקצוע שלנו.

רגע קטן שלא תשכח

יש לילות שלא שוכחים לעולם.
זה היה לילה חורפי לפני כמה שנים, בקו בין־עירוני בצפון. הרכבת שלי נסעה במהירות של כמעט 140 קמ"ש, ופתאום, במרחק של כ־300 מטרים, ראיתי דמות על הפסים – נער שחצה במסלול לא מוסדר.
לחצתי מיד על הבלמים, שלחתי קריאה למוקד החירום, וידעתי שלמרות הכול – לוקח לרכבת מאות מטרים לעצור.

הנער קפא במקומו, וברגע האחרון זינק הצידה. הרכבת חלפה על פניו במרחק של פחות ממטר.
אחרי שווידאתי שהוא בריא ושלם, פשוט ישבתי בתא הנהג ורעדתי.
באותו לילה הבנתי מהי האחריות האמיתית של נהג קטר – כשמאחוריך מאות אנשים, וכל החלטה שלך עשויה להציל חיים.

שאלות מקוראים 📬

גלעד מחיפה שואל: אם אין לכם הגה – איך הרכבת פונה?
תשובה: המסילה עצמה היא זו שמתעקלת ומוליכה את הרכבת. הקטר “נעול” על הפסים באמצעות גלגלי פלדה עם שפה פנימית שתופסת את דופן המסילה – ולכן הוא לא יכול לסטות ממנה.
תפקידי הוא לשלוט במהירות, בבלימה ובתיאום עם לוח הזמנים – לא לכוון את הכיוון.

ורד מתל אביב שואלת: מה זו "מערכת איתותים"?
תשובה: זו מערכת תקשורת חכמה שמנהלת את כל תנועת הרכבות.
היא כוללת אורות, אותות קוליים ומסרים דיגיטליים שמודיעים לי מתי מותר להתקדם, באיזו מהירות, ואיפה יש רכבת אחרת על הפסים.
אם למשל קטע מסילה לפנַי תפוס – האור יהיה אדום והרכבת לא תוכל להתקדם עד שיתפנה.
יש גם מנגנון בלימה אוטומטי – אם הנהג מתעלם מאיתות מסוכן, המערכת עוצרת את הרכבת בעצמה.

אלון מראשון לציון שואל: הרכבת נוסעת בדלק או בחשמל?
תשובה: כיום ברוב הקווים בארץ הרכבות מונעות בחשמל, שמגיע מקווים עיליים (כבלים מעל המסילה). חלק מהרכבות הוותיקות פועלות עדיין בדיזל.
רכבת חשמלית צורכת בממוצע כ־3–4 מגה־ואט לשעה – כמו כמה מאות מזגנים ביתיים שפועלים בו־זמנית.

רות מפתח תקווה שואלת: כמה קרונות אפשר לחבר לרכבת?
תשובה: ברכבת נוסעים רגילה אפשר לחבר עד כ־10–12 קרונות. רכבת משא יכולה להגיע גם ל־50 קרונות ומעלה.
יש לכך כמה סיבות טכניות חשובות:

🔹 כוח הקטר: לכל קטר יש גבול של משקל שהוא מסוגל לגרור בבטחה. ככל שמוסיפים קרונות – המשקל עולה, והקטר נדרש ליותר אנרגיה כדי להניע ולעצור את הרכבת.

🔹 אורך הרציפים: בתחנות רבות הרציפים בנויים לאורך שמתאים לכ־10–12 קרונות בלבד. רכבת ארוכה מדי לא תוכל לעצור כך שכל הדלתות ייפתחו מול הרציף.

🔹 יכולת בלימה: ככל שהרכבת ארוכה וכבדה יותר, כך קשה יותר לבלום אותה בזמן. יש גבול טכני למספר הקרונות שהמערכת יכולה לעצור בבטחה מבלי לסכן נוסעים.

🔹 תיאום תנועה: רכבת ארוכה תופסת קטע מסילה ארוך יותר, מה שמקשה על תיאום עם רכבות אחרות בקווים עמוסים.

אגב, בקרון נוסעים ממוצע יש מקום לכ־120–140 נוסעים, כך שרכבת אחת יכולה לשאת למעלה מ־1,200 נוסעים במסע אחד.

אמיר מחדרה שואל: למה אין בארץ רכבת מהירה כמו ביפן?
תשובה: רכבות מהירות דורשות תשתית אחרת לגמרי – מסילות חדשות, ישרות ורחבות יותר, מנהרות וגשרים מותאמים.
בישראל קשה לבנות קווים ישרים לאורך מאות קילומטרים בגלל הטופוגרפיה והבנייה הקיימת.
עם זאת, קו תל אביב–ירושלים החדש כבר מגיע למהירות של כ־160 קמ"ש, ויש תכניות להקמת קווים מהירים יותר בעתיד.

דניאל מבאר שבע שואל: איך הרכבת לא נופלת מהפסים?
תשובה: הגלגלים שלנו לא שטוחים – יש להם שפה פנימית שמתחברת לדופן המסילה ומונעת סטייה.
בנוסף, המסילות עצמן מעוגנות היטב לבסיס בטון או עפר מהודק, ויש להן רדיוסי פנייה מחושבים מראש.
זו מערכת יציבה מאוד – וכששומרים עליה כמו שצריך, כמעט בלתי אפשרי “ליפול מהפסים”.

טיפים ממסילות החיים 🚆

🔹 לא כל עיכוב הוא תקלה – לפעמים זו פשוט תחנה זמנית בדרך ליעד.
🔹 גם אם הדרך ארוכה, חשוב לשמור על הקצב – עצירה באמצע מסילה מסוכנת יותר מנסיעה איטית.
🔹 כמו ברכבת – גם בחיים כדאי לדעת מתי להאט לפני פנייה חדה.
🔹 תמיד תהיה "תחנה סופית" – אבל כל סיום הוא גם הזמנה לנסיעה הבאה.

ומה לגבי שכר וקידום?

העבודה קשה ודורשת אחריות כבדה, אבל מתגמלת מאוד.
אפשר להתקדם לנהג ראשי, מדריך נהגים, או לתפקידים ניהוליים בבקרה ותפעול.
יש נהגים שמתחילים כעוזרי נהג ומתקדמים לניהול קווים שלמים.

לסיום, שאלה אישית

אם היית יכול לשוחח עם יעקב אבינו, מה היית שואל אותו?
אורי מהרהר:
הייתי שואל איך הוא שמר על אמונה במסע הארוך הזה, לבד, רחוק מהבית.
ואולי גם הייתי אומר לו – כמו מסילה שממשיכה גם מעבר לאופק, ככה החלומות שלנו לא נגמרים בתחנה אחת.
הם פשוט ממשיכים לנסוע.

📅 בשבוע הבא במדור

יעקב מתכונן למפגש הגורלי עם עשו, ובלבו פחד עמוק: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ".
הוא נוקט צעדים מחושבים – מחלק את המחנה, שולח מנחה, נערך למתקפה – ומלמד אותנו שיעור גדול: פחד איננו חולשה, אלא כלי ניהולי ואסטרטגי.

ראיון מיוחד עם מומחה לאבטחה וביטחון אישי:
על ההבדל בין פחד לפאניקה, על איך מתכוננים לעימות שלא בטוח שיבוא, ועל הסוד שמאפשר לישון בשקט גם כשהלב פועם מהר.

רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל־ parasha.week@gmail.com

🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.