שני סוגי טובה מרומזים בברכות שקיבל יעקב
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ
רש"י מבאר את פשר הלשון הכפולה 'היטב איטיב' - "הֵיטֵב בִּזְכוּתְךָ, אֵיטִיב בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ".
פעמיים התברך יעקב מפי ה' - באחת הוזכרה זכות אבותיו ובשנייה לא.
- בחלום הסולם בעת צאתו אל חרן - הוזכרה זכות אבות, ככתוב:
"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ; וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כׇּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ; וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". - בצאתו מבית לבן - לא הוזכרה זכות אבות, ככתוב:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ"
אבל מאחר שהמילה 'טוב' אינה מוזכרת באף אחת משתי הברכות, מנין לרש"י שהמילה הֵיטֵב מתייחסת לברכה השניה (בצאתו מבית לבן), והמילה אֵיטִיב לראשונה (בצאתו לחרן)? שמא להיפך?
בברכת "הטוב והמטיב" - אותה מברך האדם כאשר זכה האדם בדבר שהטיב עמו ועם אחרים כאחד - מצאנו הבחנה דומה: "הטוב" - לו "והמטיב" - לאחרים.
אמור מעתה:
- הברכה הראשונה - שכללה גם את זרעו - היא 'המטיב' (= אֵיטִיב), ובה הוזכרה זכות אבות.
- הברכה השניה - שהתייחסה רק לגביו - היא 'הטוב' (= הֵיטֵב), ובה לא הוזכרה זכות האבות.