באיחור אופנתי
"עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"
בואו ונעיף מבט על הַשֹּׁרֶשׁ א.ח.ר
⌚בפסוק שבכותרת, משמשת המילה כביטוי לְאִחוּר בזמן (התאחרתי).
➕בפסוק "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר", משמשת המילה לציון תּוֹסֶפֶת/שׁוֹנוּת (עוד בן מלבד זה הקיים).
🔙בפסוק "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", משמשת המילה לציון כִּוּוּן (הפוך מהצד הַקִּדְמִי).
הכיצד?
ובכן, המכנה המשותף לכולם, הנו:
שלילה של דבר סמוך (מבחינה פיסית או רעיונית), וחיוב של דבר מרוחק
⌚אִחוּר, אַחֲרִית, אַחֲרֵי, אַחֲרוֹן - לא הזמן הקרוב, אלא הרחוק.
➕אַחֵר - לא (רק) האובייקט הסמוך/הידוע, אלא משהו (נוסף) שונה.
🔙אָחוֹר - לא הצד/הכיוון הָאִינְטוּאִיטִיבִי (קדימה), אלא הפחות צפוי (אחורה).
באופן דומה, נפענח מילים נוספות מאותה משפחה:
❓מֵאַחַר שֶׁ 👈 בגלל הדבר הזה (הקרוב/המובן/הראשוני) - יתרחש דבר אחר/שונה (פחות צפוי).
📆מָחָר 👈 לא ביום הזה (הנוכחי/הקרוב) - אלא המרוחק יותר.
🌱יִחוּר 👈 ענף שנוטלים מהעץ הקיים (כאן) - כדי שיגדל לעץ אחר (שם).
🚰עָכוּר 👈 שינוי המראה/התדמית הנאה המוכר/ת - למשהו פחות רצוי. בהחלפת האותיות הגרוניות א-ע (כמו גמא-גמע), ובהחלפת ח-כ (כמו אנוכי-אנחנו)
📃אַחְרָיוּת 👈 התחייבות/התנהגות בהווה - שיש לה השפעה על העתיד המאוחר (מֵעֵבֶר לַמִּיָּדִי).
🧱אָרִיחַ 👈 (בלשוננו: משטח ריצוף. בלשון המשנה: חֲצִי לְבֵנָה). ביחס לכל חצי - יש גם חצי אחר.
אבל, ❌אין קשר למילה תחרות. מקורה במילה חֹם (חֳרִי) הנובע ממאמץ התחרות.