לך לך: האדם ניכר בכוסו וגם בצלחתו

נימוסי שולחן מעידים על עדינות

וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, הִגִּיעַ אָדָם לַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּבַגְדָּד.
אִישׁ לֹא הִכִּיר אֶת הָאוֹרֵחַ, אֲבָל נִכָּר הָיָה בּוֹ כִּי הוּא תַּלְמִיד חָכָם.
הָאִישׁ הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְלָמַד שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

בִּקְּשׁוּ אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה לָדַעַת כֵּיצַד לְהִתְיַחֵס אֵלָיו?
הַאִם תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק הוּא אוֹ שֶׁמָּא אוֹחֵז אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת?

לְשֵׁם כָּךְ, פָּנוּ אֶל רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים (הַ'בֶּן אִישׁ חַי'), וּשְׁאָלוּהוּ כֵּיצַד יוּכְלוּ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ?
"סִימָן זֶה יִהְיֶה בְּיֶדְכֶם" - עָנָה לָהֶם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים - "הַבִּיטוּ בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל הוּא אֶת סְעֻדָּתוֹ.
אִם הוּא אוֹכֵל בִּצְנִיעוּת וּבַעֲדִינוּת - דְּעוּ לָכֶם כִּי אָכֵן חָסִיד הוּא הָאִישׁ,
אַךְ אִם הוּא אוֹכֵל בְּגַסּוּת וּבְרַעַבְתָנוּת - אַךְ מִתְחַזֶּה הִנּוֹ".