יש לי מושג (תולדות) - בכורה

באדם, בבהמה ובשבעת המינים

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי"

בכור מן האב

בנו הזכר הראשון של האדם - הנו בכורו.
גם אם נשא אדם זה כמה נשים, וכל אחת הולידה את בנה הראשון - ייקבע הבכור כראשון מבין כולם. 

כאשר מתו כל בכורי מצרים במכת בכורות, ובכורי ישראל ניצלו - הוקדשו הבכורים לתפקיד הקרבת  הקורבנות לה'.
ברם, בגין השתתפותם בחטא העגל - ניטלה זכות זו מהבכורים, והוענקה לכוהנים.
יש אומרים שלעתיד לבוא - תחזור העבודה לבכורים (בבית המקדש השלישי).
לזכר נס הצלתם - מתענים הבכורים בערב פסח.
בכור המשתתף בסעודת מצווה (נישואין, ברית או סיום מסכת) - פטור מהתענית.

בכור אב, נוטל פי שניים בירושה.
לדוגמא, אם הם 4 אחים, מחלקים את הירושה לחמישה חלקים.
הבכור - מקבל 2 חלקים מתוך החמישה,
ושלשת אחיו - מקבלים כל אחד חלק אחד.
מדובר רק על נכסים שהיו קיימים בעת מיתת האב, אבל לא ברווחים שהגיעו לאחר מותו.
אם לדוגמה, הוריש האב כרטיס הגרלה, והוא עלה בגורל לאחר מותו - לא יקבל הבכור חלק מוגדל בזכייה.

בכור מן האם

בנה הזכר הראשון של האם - הנו פטר (פותח) רחם.
כלומר, מי שנשא כמה נשים - אפשר שיהיו לו כמה בכורי פטר רחם.
מצווה על האב לפדות כל בכור אם (פטר רחם) מהכוהן, ב-5 סלעי כסף, בחלוף 30 יום מלידתו.
ברם, בכור שנולד בצורה "שאינה טבעית" (למשל בניתוח קיסרי) אינו חייב בפדיה.
במידה והאב או האם הם כהנים או לוויים - אין חובת פדיון.
אם האב מת קודם שהספיק לפדות את בנו - מחויב הבן לפדות את עצמו בהגיעו למצוות (גיל 13). 

בכור בהמה

פטר רחם זכר של עז, כבשה או פרה - קדוש בקדושת "בכורה" עם לידתו.
בעליו חייב לתת אותו לכהן כדי שיקריבנו לקרבן ויאכל מבשרו בקדושה.
ברם, אם הוולד הנו בעל מום - הרי שהוא רכוש הכהן ואין להקריבו למזבח.

פטר רחם זכר של אתון - מוטל על בעליו לפדותו באמצעות מתן שֶׂה (עז/כבש) לכהן בתמורתו.
אם בעל החמור לא רוצה לתתו לכהן - עליו לערוף את ראשו, והוא אסור בהנאה. 

בִּכּוּרֵי שבעת המינים

את הפירות הראשונים של כל אחד משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל - חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ותמר - מביאים לבית המקדש ומעניקים כמתנה לכוהנים.