בראשית פרק כה פסוק כט
מקרא:
וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד
וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף
ופירושו:
בישל יעקב תבשיל.
[באותו יום מת סבם אברהם, ויצחק אביהם היה אבל.
נהוג להאכיל את האבלים בעדשים או ביצים, כיוון שמזונות אלו "נטולי פה" (אין להם סדק), וגם לאבל אין פה - כלומר אינו רשאי לשאול בשלומם של מבקריו (אלא יושב דומם ועצוב).]
ועשו חזר אז מהשדה כשהוא עייף - לאחר שביצע שם מעשה רצח.
בראשית פרק כה פסוק ל
מקרא:
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם
ופירושו:
ביקש עשו מיעקב - שפוך הרבה מהתבשיל האדום ישירות לתוך גרוני, כיוון שעייפתי.
(ובהערת אגב -) לכן יכנו אותו כולם בעתיד - בשם 'אדום'.
בראשית פרק כה פסוק לא
מקרא:
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי
ופירושו:
יעקב התנה את המתן, בכך שעשו ימכור לו את זכות הבכורה בצורה ברורה (כמו אור יום).
כי חפץ יעקב בעבודת הקרבנות שנעשתה ע"י הבכורים (לאחר שחטאו - הועברה הזכות ללוויים).
בראשית פרק כה פסוק לב
מקרא:
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת
וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה
ופירושו:
הגיב עשו: אין לי חפץ בעבודת הקרבנות, שכן היא מסוכנת לי, ואני עלול למות בגינה.
יודע אני שאם לא אקפיד על כל הילכותיה - איענש במוות.
איני רואה בבכורה כל יתרון - אלא חיסרון.
בראשית פרק כה פסוק לג
מקרא:
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם
וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב
ופירושו:
יעקב דרש שהעסקה תְּגֻבֶּה באמצעות שבועה (ברורה).
עשו נשבע, ובכך מכר את זכות הבכורה ליעקב.
בראשית פרק כה פסוק לד
מקרא:
וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים
וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה
ופירושו:
(כעת) מציינת התורה, כי התבשיל הזה היה של עדשים (אדומות), וכלל גם לחם.
התורה מדגישה, כי לאחר שאכל ושתה - הלך עשו מבלי להתחרט, כי באמת בז בליבו ולא ראה זכות בעבודת הקורבנות (שניתנה לבכורים).
