תולדות: יעקב ועשו - בכורה וברכה

הריונה של רבקה 

בן 40 היה יצחק בשאתו את רבקה.
20 שנה חלפו, ורבקה טרם הרתה.
לאחר שהתפללו - נפקדה רבקה בהריון קשה.
כשהלכה לשאול את עצת החכמים בבית המדרש של 'שֵׁם וְעֵבֶר' - גדולי הדור (שם - בנו של נח, עבר - נינו של שם), מסרו לה בנבואה, כי 2 בנים תאומים בבטנה, והם יהיו שונים בתכלית זה מזה.
מכל אחד תצא אומה גדולה: עַם ישראל - מיעקב, ובני אדום (רומא) - מעשו.
הם עתידים להתחרות על ההנהגה (בימי דוד - משלו ישראל בעולם, ולאחר חורבן הבית - הרומאים),
אבל באחרית הימים - כאשר יבוא המשיח - תשוב ההנהגה לעם ישראל.

בתום 9 חדשים - כאשר יצחק היה בן 60 - ילדה רבקה.
עשו יצא ראשון, ושמו ניתן לו בגין היותו מְרֻבֶּה שיער (לשון עָשׂוּי ומוכן).
יעקב יצא אחריו, כשהוא אוחז בעקב עשו, ולכן נקרא שמו יעקב (עָקֵב).

מכירת הבכורה

הבנים גדלו.
יעקב - נמשך ללימוד תורה והתנהגות תמה, ועשו - לציד חיות ולאורח חיים פרוע.
רבקה, שהבחינה בהבדלים - אהבה בעיקר את יעקב.
יצחק, שנפל ברשתו של עשו שהעמיד פני צדיק - אהב את עשו.

ביום שבו מת אברהם, בישל יעקב תבשיל עדשים.
עשו חזר מהשדה לאחר שביצע רצח, וביקש מיעקב להאכילו מהתבשיל.
יעקב האכילו בתמורה לרכישת זכות הבכורה.
ראו גם בפוסט כאן מעיינים 👈לפרשת תולדות

יצחק נודד לארץ פלישתים

כמאה שנה אחרי הרעב הראשון - שבגינו ירד אברהם למצרים - אירע רעב נוסף בארץ כנען.
יצחק נדד לעיר גְּרָר שבארץ פלישתים (בדרום מערב ארץ כנען).
ה' הורה לו שלא ירד למצרים כיוון שהוא קדוש מאז שנעקד על המזבח.

אנשי המקום ראו את רבקה היפה, ושאלו את יצחק אודותיה.
יצחק פחד לומר שהיא אשתו, מחשש שיהרגו אותו כדי ליטול אותה, והצהיר כי היא אחותו.

לאחר זמן, ראה אבימלך (מלך פלישתים) את יצחק ורבקה נוהגים כבעל ואשה, וכעס על יצחק שהטעה אותם.
יצחק הסביר לו את הסיבה, ואבימלך הוציא צו המזהיר את אנשיו לשמור את שלום יצחק ורבקה.

ה' שלח ברכה בעסקיו של יצחק, ויבול תבואתו התרבה פי מאה.
ברם, הדבר עורר את קנאת הפלישתים והם גרשוהו.
יצחק התרחק מהעיר גרר, ועבר אל נחל גרר, שם חפר מחדש את הבארות שחפר אברהם.
הבאר הראשונה - נֶחְמְסָה ע"י רועי גרר, וכך גם השנייה.
את הבאר השלישית - לא גזלו, ולכן קראה יצחק בשם "רחובות" (ה' הרחיב לנו).

אבימלך, וּפִיכֹל שר צבאו, באו עם קבוצת נכבדים, לכרות ברית שלום עם יצחק (כפי שעשה אבימלך הקודם עם אברהם). 

יצחק מברך את יעקב

בזקנותו, היה יצחק כבד ראיה.
בין היתר, היה זה מעשן נשותיו של עשו (יהודית וּבָשְׂמַת) שקיטרו לעבודה זרה.

יצחק, שכפי שהוזכר לעיל, החשיב את עשו לצדיק, ביקש ממנו לצוד ציד ולהכין מטעמים על-מנת שיברכו לפני מותו.
רבקה, ששמעה זאת, וידעה מה טיבו של עשו, החליטה כי על יעקב לזכות בברכות.
היא צוותה אותו להביא גדיי עיזים וללבוש את בגדיו של עשו, ואף לענוד פיסות עור שעירות על צווארו וידיו החלקות.
יעקב הציג את עצמו לפני אביו כעשו, והתברך בארץ פורייה, ולהיותו ראש ושליט על אחיו.

כאשר שב עשו עם צֵידוֹ והגישו ליצחק, נחשפה ההתחזות.
עשו התמרמר על אובדן הברכה וביקש לפחות ברכה חלופית.

בשלב זה, התבהרה ליצחק התמונה כולה:
- הוא שמע מעשו על מכירת הבכורה,
- הריח את ריח גן העדן שליווה את יעקב בהיכנסו,
- ראה את הגיהינום הפעורה תחת עשו.

יצחק, שב ותיקף את הברכה שנתן ליעקב, וברך גם את עשו.
ארצך תהיה פורייה - כך אמר - ו(רק) אם בני יעקב לא ישמעו בקול ה', תוכל לגבור עליהם בחרבך.

יעקב בורח לארם

עשו הכועס זומם לרצוח את יעקב לאחר שיצחק אביהם ימות.
רבקה שומעת על כך ברוח הקודש, ומבקשת למלט את יעקב אל בית לבן אחיה בחרן.
היא משכנעת את יצחק כי אין ראוי ליעקב לשאת אשה כנענית, וכי עליו לקחת אשה מבני משפחתה.
יעקב אכן נמלט לחרן, והוא בן 63.
עשו, נשאר בכנען, ונשא את מחלת בת ישמעאל לאשה שלישית.