משלי המגיד מדובנא (וירא) - האם נעים להתארח?

על 2 סוגי אירוח.

"וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"

הִדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה אֶת רִיצָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לְאוֹרְחָיו, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת גִּדְרֵי מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְאֹפֶן עֲשִׂיָּיתָהּ בִּשְׁלֵמוּת.

שֶׁהֲרֵי מֵחַד, אָמְרוּ חָזָ"ל "כָּל הַמְצַפֶּה עַל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים - עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ", 
וּמֵאִידָךְ, הֲלֹא רוֹאִים אָנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת מַזְמִין אוֹרֵחַ חָשׁוּב, הֲרֵי שֶׁהוּא עַצְמוֹ מִתְכַּבֵּד?

אֲבָל, הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאֲכִילַת הָאָדָם עַל שֻׁלְחָן אֲחֵרִים, יְכוֹלָה לְהֵיעָשׂוֹת בִּשְׁנֵי אֳפָנִים: כָּבוֹד אוֹ בִּזָּיוֹן.

אִם בַּעַל הַבַּיִת יְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָאוֹרֵחַ, וְיֹאמַר "עֲשֵׂה נָא אֶת שְׁאֵלָתִי, וְכַבְּדֵנִי נָא לֶאֱכֹל אִתִּי עַל שֻׁלְחָנִי",
אֲזַי יַשִּׂיג הָאוֹרֵחַ כָּבוֹד גָּדוֹל, וְיִהְיֶה יוֹשֵׁב אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּפָנִים מְאִירוֹת.

אֲבָל אִם הַבַּעַל הַבַּיִת יַעֲלִים עֵינוֹ מִן הָאוֹרֵחַ, עַד כִּי יִצְטָרֵךְ הָאוֹרֵחַ בְּעַצְמוֹ לָבוֹא לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיַּזְמִינוֹ,
אָז גַּם אִם לְבַסּוֹף יַזְמִינוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ - יִהְיֶה יוֹשֵׁב עָצוּב וּמְבֻיָּשׁ.

וְזֶה מָה שֶׁדִּיְּיקוּ חָזָ"ל בִּלְשׁוֹנָם "הַמְצַפֶּה עַל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים" - כְּלוֹמַר כְּשֶׁיִּהְיוּ עֵינֵי הָאוֹרֵחַ נְשׂוּאוֹת וּמְצַפּוֹת שֶׁיַּזְמִינוּ אוֹתוֹ - אָז עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ.

וְלָכֵן לִמַּדְתָּנוּ הַתּוֹרָה, לְמַעַן נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וּבְעִקְבוֹת הַנְהָגַת אָבִינוּ אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם,
לְחַזֵּר אַחַר הָאוֹרֵחַ וּלְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִדְמֶה כְּאִלּוּ הָאוֹרֵחַ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ טוֹבָה בְּהִתְאָרְחוֹ אֶצְלֵנוּ.

(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)