חיי שרה: הטעות של עֶפְרוֹן

האם עפרון היה צריך לתת את המערה בחינם?

וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף

עפרון או עפרון?

המדרש מספר שעפרון, שמכר לאברהם את מערת המכפלה, נענש – האות ו' נעלמה משמו. למה? כי הכניס "עין רעה" לעסקה עם אברהם.

המגיד מדובנא שואל: מה בעצם היה כל כך רע? הרי גם חירם מלך צור סחר עם שלמה המלך ומכר לו עצים לבניית בית המקדש – והמדרש משבח אותו! אז למה עפרון נענש וחירם זכה לשבח?

והוא מסביר במשל:
שר חשוב התארח אצל מישהו. המארח פינק אותו מאוד – פינה לו את הבית, הכין מטעמים, הכול. למחרת ביקש השר לשלם. בעל הבית נקב במחיר, קיבל תשלום, והשר נסע לדרכו. בסוף הכול נשכח – כי אמנם הוא שירת את השר יפה, אבל בעצם עשה זאת בשביל התשלום.

לעומת זאת, כששר כזה הגיע לבית אחר – בעל הבית שמח לארח אותו בחינם. הוא הרגיש שזו זכות גדולה בשבילו, ולא רצה כסף. השר כל כך התרגש, שהתעקש לתת לו מתנות יקרות, פי כמה ממה שהיה מגיע לו. מאז, זכר השר את האיש הזה לטובה כל ימיו.

הנמשל ברור:
עפרון מכר לאברהם את מערת המכפלה, ובמערה הזו נקברו אבות העולם. אילו היה עושה זאת באמת לשם כבוד, הייתה העסקה הזאת מזכה אותו בזיכרון טוב לנצח. אבל הוא חמד את כספו של אברהם, רצה "לעשות קופה", ובכך איבד את ההזדמנות להיזכר לטוב – ולכן חסרה לו ו' משמו.

חירם מלך צור, לעומתו, גם קיבל מתנות משלמה, אבל זה לא היה העיקר. הוא נתן מתוך נדיבות וחסד, ולכן שמו נזכר לטובה.