האם עפרון היה צריך לתת את המערה בחינם?
"וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף"
עֶפְרֹן אוֹ עֶפְרוֹן?
הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר, שֶׁעֶפְרוֹן הִכְנִיס עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הַצַּדִּיק, וְלָכֵן נֶחְסְרָה הָאוֹת ו' מִשְּׁמוֹ.
תַּמָּה עַל כָּךְ הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא:
וְכִי מָה רַע עָשָׂה עֶפְרוֹן בְּהִתְמַקְּחוֹ עִם אַבְרָהָם?
וַהֲרֵי אֶת חִירָם מֶלֶךְ צֹר, שֶׁסָּחַר עִם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וּמָכַר לוֹ אֲרָזִים וַעֲצֵי בְּרוֹשִׁים לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מְשַׁבֵּחַ הַמִּדְרָשׁ? מַהוּ אֵפֹוא הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְּׁנַיִם?
וְעוֹנֶה בְּמָשָׁל:
שַׂר גָּדוֹל נִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָא אַחַת.
הַמְּאָרֵחַ, פִּנָּה אֶת כָּל בֵּיתוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס אֶת כְּלֵי הַשַּׂר וְעֶגְלוֹנָיו, וְעָשָׂה לוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַב.
וַיֹּאכַל הַשַּׂר וַיֵּשְׁתְּ, וְיִיטַב לִבּוֹ מְאוֹד.
וּכְאוֹר הַבֹּקֶר, שָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר עַל הַמַּגִּיעַ לוֹ.
אָמַר "כָּךְ וְכָךְ", וַיִּתֵּן לוֹ, וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ.
וְלֹא זָכַר עוֹד הַשַּׂר אֶת הָאִישׁ הַהוּא,
כִּי הֲגַם שֶׁהַטּוֹב בְּעֵינָיו עָשָׂה לוֹ, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף, עָשָׂה בְּעִקָּר לְטוֹבַת עַצְמוֹ, כְּמִנְהַג בַּעֲלֵי הָאַכְסַנְיוֹת, וְקִבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ הַמָּלֵא.
לְיָמִים,
בָּא הַשַּׂר הַגָּדוֹל הַהוּא, אֵצֶל אִישׁ אַחֵר,
וְכִבְּדוֹ בְּכָל הַטּוֹב כַּמִּשְׁפָּט.
וּבְלֵב הַמְּאָרֵחַ הָיָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּחִנָּם, עַל רֹב הֲנָאָתוֹ מִמָּה שֶׁבָּא הַשַּׂר אֶל בֵּיתוֹ לֶאֱכֹל בְּלַחְמוֹ, כִּי הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה יָקָר בְּעֵינָיו מִכֹּל.
וַיְהִי טֶרֶם נָסַע הַשַּׂר,
קָרָא אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה לְהַגִּיד לוֹ מָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ.
בָּא לְפָנָיו וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, מָה רַבָּה הֲנָאָתִי בְּמָה שֶׁבָּאתָ לְבֵיתִי, וּבְמָה שֶׁזָּכִיתִי לְשָׁרֵת אוֹתְךָ, וְאֵיךְ אֲבַקֵּשׁ מֵאֵת אֲדוֹנִי כֶּסֶף אוֹ זָהָב"?
וְכִשְׁמֹעַ הַשַּׂר אֶת דִּבְרֵי הָאִישׁ,
נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ רוּחַ אַהֲבָה וְחִבָּה יְתֵרָה, וְהִפְצִיר בּוֹ מְאוֹד שֶׁיִּקַּח מֵאִתּוֹ מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וִיקָרוֹת שִׁבְעָתַיִם עַל עֵרֶךְ הַשָּׂכָר הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָקַח.
וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, נִשְׁאַר זִכְרוֹן הָאִישׁ חָקוּק עַל לוּחַ לִבּוֹ שֶׁל הַשַּׂר לִפְקֹד אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ בְּמַתָּנוֹת יְקָרוֹת כָּל יָמָיו.
וְהַנִּמְשָׁל:
אַחַר שֶׁמָּכַר עֶפְרוֹן לְאַבְרָהָם אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, בָּהּ נִקְבְּרוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם - הָיָה עָשׂוּי לִזְכּוֹת לְהִיזָּכֵר לְטוֹב בְּכָל הַדּוֹרוֹת.
אוּלָם, בִּגְלַל נַפְשׁוֹ הָרָעָה וְהַחַמְדָנִית - נֶחְפַּז לָקַחַת אֶת שִׁקְלֵי אַבְרָהָם, וּבְכָךְ חִסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ מִטּוֹב תְּמִידִי וְנִצְחִי, וְאִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ, וְנֶחְסַר ו' בִּשְׁמוֹ.
לֹא כֵן חִירָם מֶלֶךְ צֹר.
שֶׁאַף אָמְנָם לָקַח גַּם הוּא הַרְבֵּה מַתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת-מְלָכִים מֵאֵת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כַּמְּבֹאָר, וְעִם כָּל זֹאת הָיָה שְׁמוֹ לְזֵכֶר עוֹלָם (לוּלֵא שֶׁחָטָא אח"כ וְעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלֹהַּ), כִּי הוּא - לֹא הָיְיתָה דַּעְתּוֹ עַל הַמַּתָּנוֹת, וְלֹא בַּעֲבוּרָם עָשָׂה וּפָעַל, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הַחֶסֶד וְהַנְּדִיבוּת.
וְעַל כֵּן הָיָה מֵהָרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה זָכוּר לַטּוֹב כָּל הַיָּמִים.
(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)