וארא: לשמור על המתח הנכון

ראיון עם חשמלאי מתח גבוה על כוח, פחד, אחריות, ואור שמאיר גם בלב הסכנה

וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה

נעים להכיר

שמי אורן טולדנו, בן 46, נשוי ואב לארבעה.
אני עובד כבר כמעט עשרים שנה כחשמלאי מתח גבוה – עבודה שנמצאת אי־שם בין הנדסה לאומץ לב.
אנחנו מטפלים בקווים שמעבירים עשרות אלפי וולט – זרם שיכול להאיר עיר שלמה, וגם… לסכן חיים ברגע.

איך הגעת לעבודה כל כך מסוכנת?

למען האמת, במקרה.
התחלתי כחשמלאי ביתי, תיקונים קטנים. אבל תמיד סקרן אותי להבין איך פועלת האנרגיה הגדולה באמת –
לא זו שמדליקה נורה, אלא זו שמאירה עיר.
יש משהו ממכר בעבודה הזו – החיבור לעוצמה שאינה נראית לעין.
זה מפחיד, אבל גם נותן תחושת שליחות: אני דואג שהאור ימשיך לזרום.

איפה למדת את המקצוע?

למדתי הנדסת חשמל במכללה טכנולוגית, ובהמשך עברתי התמחות ייעודית במתח גבוה – קורס ארוך וקפדני של חברת החשמל.
שם למדתי לא רק פיזיקה וזרמים, אלא גם איך לחשוב בזהירות.
בחשמל לא סומכים על אינטואיציה – הכול נמדד, נבדק ומוּגן.

מה בעצם עושה חשמלאי מתח גבוה?

אנחנו מטפלים במערכות שמעבירות חשמל מהתחנה ועד העיר: עמודי מתח, שַׁנָּאִים, מערכות הגנה.
כמעט הכול מתבצע בגובה, בעבודה עם זרם שיכול להרוג בשבריר שנייה.
אנחנו עוצרים שורות שלמות של זרם, מתקנים, מחברים מחדש – לפעמים באמצע סערה.
זו עבודה של דיוק מוחלט, כי אין בה הזדמנות שנייה.

זה לא מפחיד?

ברור שזה מפחיד – ומי שיגיד אחרת משקר.
אבל פחד בריא הוא מנגנון הצלה.
אנחנו עובדים תמיד בזוגות, עם נהלים נוקשים, ציוד מבודד ושרשראות הארקה.
למדתי שהאומץ האמיתי הוא לדעת מתי לא לגשת.

איך מתמודדים עם זרם כל כך חזק?

אי־אפשר “להתרגל” לכזה כוח.
אנחנו לא באמת נוגעים בחשמל – אנחנו רק מנהלים מרחק נכון ממנו.
הכול עניין של פיזיקה, מבודדים ומתח.
כשיש תקלה, אני עומד מול הארון החשמלי, שומע את הזמזום של האלפים וולטים,
ואומר לעצמי: “אתה נוגע באש – אבל בלי לשרוף את עצמך.”

זה מזכיר את מכות מצרים – אש וברד יחד

נכון מאוד.
כשאני קורא בפרשה "קֹלוֹת וּבָרָד וַתֵּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה",
אני כמעט שומע את הרעש של שנאי שנפרץ.

שנאי הוא מתקן שמעלה או מוריד את עוצמת הזרם.
כשבידודו נקרע או נשרף, נוצר שילוב של אש וניצוצות,
ולעיתים גם קיטור ולחות – כי החום העצום פוגש אוויר לח.
זו בדיוק תמונת אש ומים יחד – כמו במכת ברד.

איך פועל שנאי?

שנאי עובד על עיקרון פשוט אך גאוני:
בתוכו יש שני סלילים של חוטי נחושת סביב ליבה מברזל.
הזרם בסליל הראשון יוצר שדה מגנטי, שמעורר זרם חדש בסליל השני –
וכך מועבר החשמל בלי מגע ישיר.
אם לסליל השני יש יותר ליפופים – המתח עולה; אם פחות – הוא יורד.
במילים אחרות: השנאי לא יוצר חשמל – הוא מלמד את הזרם לשנות צורה.

מה מלמדת העבודה שלך על אחריות?

שאין דבר קטן.
בורג רופף, בידוד סדוק – יכולים לעלות בחיי אדם.
כל תיקון שאני חותם עליו, אני חושב: מישהו יפעיל את זה מחר.
אני חייב לדעת שהוא בטוח.

קרה לך מקרה מסוכן במיוחד?

כן, לפני כמה שנים נפל כבל מתח גבוה על עמוד אחרי סערה.
הכול היה רטוב, ברקים בשמיים,
ובזמן שחבר צוות ניגש למדוד מתח – נשמע פיצוץ חזק וניצוץ של כמה מטרים.
אף אחד לא נפגע, אבל זה רגע שאתה לא שוכח.
מאז אני אומר לצעירים: “אל תתקרבו לגיבורים. בחשמל, גיבור הוא מי ששורד.”

איך נראה יום טיפוסי שלך?

היום מתחיל ב־6 בבוקר בתדריך בטיחות.
בודקים ציוד, עולים לעמודים, מתקנים מגעים.
לפעמים עובדים שעות בגובה של 20 מטר, במזג אוויר קשה.
אבל כשהכול נדלק בסוף – זה רגע של סיפוק שאין דומה לו.

רגע שלא תשכח

קיבלנו קריאה לתקן תקלה בבית כנסת ישן בגליל.
התחברתי לקו, ולפתע כל האולם הואר.
הגבאי לחש ואמר: “עכשיו נוכל ללמוד בלילה.”
עמדתי שם, עם קסדה ביד, ופתאום הרגשתי – אני לא רק מתקין חשמל.
אני מחזיר אור למקום שבו הוא חסר.

מילים וביטויים מהתחום

⚡ מתח גבוה – זרם חשמל בעוצמה של עשרות אלפי וולטים.
⚡ הארקה – חיבור יזום של מערכת החשמל לקרקע כדי למנוע התחשמלות.
⚡ שנאי – מתקן שמעלה או מוריד את המתח בהתאם לצורך.
⚡ נתיך – רכיב שנועד להישרף במקרה של זרם יתר ולהציל את המערכת.
⚡ קצר – חיבור שגוי שגורם לפריצה מיידית של זרם.

שאלות מקוראים 📬

אלעד מחיפה שואל: למה שומעים “קול נפץ” כשיש קצר?
תשובה: בזמן קצר, הזרם פורץ דרך לא צפויה וגורם להתחממות מיידית של האוויר – שנדלק ומתפוצץ. זו בעצם ברק קטן.

אור מבני ברק שואל: מה זה “מתח גבוה”? כמה זה בעצם?
תשובה: מעל 22,000 וולט. לשם השוואה – בבית יש 230 וולט בלבד.

ניצן מרעננה שואלת: האם מתח ביתי באמת אינו מסכן חיים?
תשובה: גם הוא עלול לסכן, במיוחד כשהזרם עובר דרך הלב.
אסור לגעת בחשמל בלי ידע והגנה מתאימה.

גלעד מאילת שואל: תסביר יותר על הנתיך.
תשובה: הנתיך הוא “השומר” של המערכת – כשהזרם עולה יותר מדי, הנתיך נמס ופותח את המעגל החשמלי.
הוא נשרף – כדי שאתה לא תישרף.

שלומי מתל אביב שואל: האם הכנסת טלפון לחדר האמבטיה מסוכנת?
תשובה: מאוד.
מים מוליכים חשמל, והלחות מגבירה את הזרם.
אם הטלפון מחובר למטען, אפילו טיפה אחת על השקע יכולה להיות קטלנית.

לסיום, שאלה אישית

מה למדת מהעבודה הזו על החיים?
אורן מחייך:
“שהכול עניין של מתח נכון.
אם אין זרם – אין אור.
אם יש יותר מדי זרם – הכול נשרף.
החכמה היא לא לבטל את הכוח, אלא לכוון אותו נכון.
ככה זה גם בחיים, וגם בפרשה שלנו – אש וברד יחד, אבל בשליטה אלוקית.”

📅 בשבוע הבא במדור:

"וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" –
נחיל עצום, מיליארדים של חרקים זעירים – שהופכים את היום ללילה.

ראיון מיוחד עם מומחה להרחקת מזיקים חקלאיים,
על מאבק מתמשך בין אדם לטבע, על הדברה חכמה מול הרס חסר הבחנה,
ועל התחושה כשהאדמה כולה רועשת – ואתה נאבק להציל את היבול האחרון.

איך מתמודדים עם פלישה בלתי צפויה מן השמים,
האם מכת ארבה יכולה לחזור גם היום, ומה אפשר ללמוד ממנה על גבולות השליטה האנושית.

🌾 פרשת בא מזכירה לנו: לפעמים גם יצור קטן יכול ללמד את האדם ענווה גדולה.

רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל־parasha.week@gmail.com

🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.