וארא: על ו׳ החיבור בבני ראובן

כשגם פסיק קטן מגלה סיפור משפחתי שלם

בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי

שימו לב לפרט קטן:

לאחר חֲנוֹךְ, הבן הראשון, מופיע השני פַלּוּא עם ו"ו החיבור - "וּפַלּוּא".
אבל הבן השלישי, חֶצְרֹן, מופיע ללא ו"ו חיבור, ואילו הרביעי כַּרְמִי - שוב עם ו"ו.

במבט ראשון זה נראה מקרי, אך כשמשווים את הפסוק הזה לפירוט של יתר השבטים - מתגלה חריגה בולטת.
אצל כולם, השמות נכתבים ברצף מחובר: "וּבְנֵי שִׁמְעוֹן - יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל", וכן אצל בני לוי, בני גרשון, קהת, מררי, עמרם, יצהר, חברון, עוזיאל וקרח - לפני כל שם מופיעה ו"ו החיבור.

אצל בני אהרן: "וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר".

שוב - חלוקה לשתי קבוצות:
נדב ואביהוא יחד, אלעזר ואיתמר יחד.

במדרש לקח טוב (שמות ו, כג) נכתב: "לא נאמר ואת אלעזר, אלא את אלעזר - התחיל עניין אחר ... לומר לך: נדב ואביהוא הלכו בדרך אחת, ואלעזר ואיתמר בדרך אחרת".

כלומר, התורה רומזת באמצעות התחביר לשני צמדים בעלי גורל שונה: נדב ואביהוא שחטאו ונענשו, לעומת אלעזר ואיתמר שנשארו לחיים ולכהונה.

ומה באשר לבני ראובן?

במדרש שכל טוב (בראשית מ"ו, ט) נאמר: "חצרון - על שם חסרון מלכות וכהונה ובכורת נחלה, כי לפני מעשה בלהה הוליד את חנוך ואת פלוא, ולאחר מעשה בלהה הוליד את חצרון ואת כרמי; ומתחלף צד״י של חצרון עם סמ״ך".

מכאן עולה רמז דק להפליא:
התורה חילקה את ארבעת בני ראובן לשני זוגות, בדיוק כמו אצל בני אהרן -
חֲנוֹךְ וּפַלּוּא לפני חטא בלהה,
חֶצְרֹן וְכַרְמִי לאחריו.

שתי תקופות, שתי קבוצות - ושתי דרכים שונות בְּחַיָּיו של ראובן, הבכור שאיבד את בכורתו.