ראיון עם מומחה להרחקת מזיקים על פלישה, ענווה, ואיזון בין אדם לטבע
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם
נעים להכיר
שמי ד"ר גדי רוזנברג, בן 52, נשוי ואב לשלושה.
אני עוסק כבר למעלה משלושים שנה בהדברה ביולוגית ובהגנה על גידולים חקלאיים.
עבדתי במכון וולקני ובחברות פרטיות, ואני מלווה חקלאים מהנגב ועד הגליל.
המפגש עם הטבע הוא חלק מהיום־יום שלי – לעיתים עד קצה היכולת.
העבודה שלך נעשית במעבדה או בשדה?
שניהם.במעבדה אנחנו מפתחים חומרים ביולוגיים טבעיים – למשל פטריות, חיידקים או צרעות טפיליות, שפוגעים במזיקים אך לא באדם ולא בסביבה.
אלה נקראים אורגניזמים טבעיים: יצורים חיים שמגויסים למאבק בזנים תוקפניים אחרים.
אבל את המבחן האמיתי עושים בשטח – בין השדות, ברוח, באבק, לפעמים גם בחום של 40 מעלות.
העבודה הזו דורשת מדע, אבל גם הרבה אינסטינקט.
איך זה נראה כשנחיל ארבה מתקרב?
זו אחת התמונות העוצמתיות שראיתי.השמים מתכסים באפור־צהוב, כמו ענן בתנועה.
תוך דקות, האור נחלש, הציפורים נעלמות, והאדמה מתמלאת חיים – חיים שאוכלים חיים אחרים.
הרעש מזכיר גשם, אבל הוא בא מהכנפיים.
הרגע הזה, שבו אתה עומד מול ענן חי שזז כמו יצור אחד – זה שיעור בעוצמה ובענווה.
יש דרך אמיתית לעצור נחיל כזה?
אי־אפשר לעצור – רק להרחיק ולבלום.אנחנו משתמשים באמצעים מגוונים: ריסוס מדויק, מלכודות, וגם רועשנים – מכשירים שמפיקים רעש חזק או פיצוצים קצובים (כמו תותחי קול) כדי לגרום לנחיל לשנות כיוון.
הגישה המודרנית היא לא להשמיד הכול, אלא להפר את האיזון של הנחיל כדי למנוע התרבות.
ככל שההדברה ביולוגית מתוחכמת יותר – הפגיעה בטבע קטנה יותר.
איך נראה יום טיפוסי שלך?
היום מתחיל בדרך כלל בשטח.אנחנו מקבלים קריאות ממוקדות מאזורי חקלאות שבהם זוהו ריכוזים חריגים של מזיקים – לפעמים בעזרת תצלומי לוויין.
בודקים מלכודות, לוקחים דגימות, משווים נתונים.
אחר הצהריים אני עובר למעבדה: ניתוחים מיקרוסקופיים, גידול תרביות, תיעוד.
אין יום דומה לקודמו, והטבע לא עובד לפי שעות משרד.
זה מזכיר את מכות מצרים – ארבה כעונש משמים. אתה מרגיש לפעמים ככה?
כן, מאוד.כשאתה רואה שדה שנעלם בן לילה, זה רגע כמעט מִקְרָאִי.
אבל אני לא רואה בזה עונש, אלא תזכורת – שהטבע איננו אויב.
במובן מסוים, מכת ארבה מלמדת ענווה: גם במאה ה־21, האדם לא יכול לשלוט בכל.
יש כוחות שצריך ללמוד לכוון, לא להכניע.
קרה לך מקרה מיוחד שלא תשכח?
כן, וזה היה באחד מלילות האביב במועצה אזורית אשכול.קיבלנו דיווח על נחיל שמתקרב מדרום, ויצאנו לשטח.
האוויר היה דחוס, שמי הלילה נצצו, ופתאום – רחש בלתי פוסק, כמו גשם כבד.
בתוך דקות הענן ירד עלינו, מיליונים של חרקים פוגעים בפנים, באור הפנסים הכול רוטט.
החקלאים עמדו לידי – שורה אחת של אנשים מול ים חי.
לחצנו על תותחי הקול, רעשים הדהדו בלילה, והנחיל החל להתפצל.
כשנרגע, אחד החקלאים לחש: “חשבתי שכבר אין ניסים.”
הבטתי סביב ועניתי: “יש. רק שהם מרעישים.”
מה למדת מהעבודה הזו על כוח וענווה?
שהאדם איננו בעל הבית של העולם – הוא האורח שלו.חרק קטן יכול ללמד אותנו על גבולות, על סבלנות ועל אחריות.
לפעמים צריך להפסיק “להילחם” ולהתחיל להבין.
מי שמקשיב לטבע – מקבל ממנו שקט.
מילים וביטויים מהתחום
🦗 נחיל – ריכוז עצום של חרקים הנע בתיאום מושלם.🌿 הדברה ביולוגית – שימוש ביצורים חיים (אורגניזמים טבעיים) כדי לצמצם מזיקים.
💥 רועשנים – מכשירים המפיקים רעש או הדף שמטרתם להבריח מזיקים.
☁️ התפרצות – ריבוי פתאומי של מזיק עד כדי נזק לגידולים.
🌾 השבה אקולוגית – החזרת האיזון לטבע אחרי פגיעה.
שאלות מקוראים 📬
🟢 רותם מרמת הגולן שואל:
האם יש מדינות חשופות יותר לארבה?
תשובה: כן. מדבריות אפריקה והמזרח התיכון – שם האקלים יבש למחצה ומספק תנאים אידיאליים. גם הודו ופקיסטן מתמודדות לעיתים עם נחילים עונתיים.
🟢 דניאל מאשדוד שואל:
האם הארבה יכול לפשוט גם על שטח עירוני?
תשובה: בהחלט. אם הנחיל גדול מספיק, הוא עובר מעל ערים. לרוב הוא נעצר בשולי הצמחייה, אבל ראינו נחילים שנכנסו עד לשכונות בקצה מדבר.
🟢 תמר מאלון מורה שואלת:
כמה חרקים יש בנחיל אחד?
תשובה: נחיל בינוני מכיל מאות מיליונים, ונחיל גדול – מיליארדים.
מה למדת מהמפגש הזה על האדם?
ד"ר רוזנברג מחייך:“שהאדם רואה בעצמו יוצר, אבל בעצם הוא שותף.
אם ננהג בענווה ונשמור על איזון – הארץ תיתן לנו פי כמה.
אם נעבור את הגבול – היא תשלח לנו נחיל קטן להזכיר.”
📅 בשבוע הבא במדור:
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה" –
מים מימין ומשמאל, דרך שנפתחת בלב הסכנה.
ראיון מיוחד עם מציל חופים,
על רגעי אמת בין גל לסערה, על שליטה בפחד ועל אמונה בתוך הים הסוער.
איך שומרים על קור רוח כשהכול שוצף?
מה למד מימי ההצלה על גבולות האדם ועל השגחה מלמעלה?
ואיך נראה הרגע שבו אתה מוציא אדם חי מהגל – ומרגיש שגם אתה נולדת מחדש?
🌊 פרשת בשלח מזכירה לנו: לפעמים הדרך היבשה עוברת דווקא בלב המים.
רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל-parasha.week@gmail.com
🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.
