מקץ: להשתתף בצער הציבור

אנשים עוברים ליד מדפים ריקים בסופרמרקט

כי כל ישראל אחים

וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב

בעת עצירת גשמים - מכריזים בית הדין על סדרת תעניות ציבור.
ומה אם למרות הכל לא נענו משמיים? 
על כך כתב הרמב"ם (נוסח מעובד):
אם עברו ימי התעניות על עצירת גשמים – ועדיין לא נענינו, יש להוסיף ולהחמיר בצניעות החיים ובצמצום השמחה:

  • מצמצמים במסחר ובעסקים.

  • נמנעים מבנייה מפוארת או מקושטת – כגון ציורים ועיטורים נאים.

  • גם בנטיעות – נוטעים רק לצורך, ולא לשם נוי וריח טוב, כמו הדסים או עצי בשמים.

  • ממעטים בעריכת אירוסין ונישואין, אלא אם כן מדובר באדם שעדיין לא קיים את מצוות "פרו ורבו".

  • מי שכבר קיים מצווה זו – יימנע מתשמיש המיטה בשנות רעב.

  • ממעטים גם בשאלת שלום בין אדם לחברו, כסימן לאבל ולצער הכללי.

תלמידי חכמים – אין הם אומרים "שלום" כרגיל, אלא מתנהגים כמי שנזופים ונכנעים לפני המקום.
ואם אדם פשוט מקדים להם שלום – יש להשיב לו בשפה רפה, ברצינות ובכובד ראש, מבלי לפגוע בו.

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר