ויחי: מעמדו של "רֵישׁ גָּלוּתָא"

ריש גלותא - ראש הגולה

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה

ראשי הגּלוּיוֹת שבבבל – נשיאי הקהילות היהודיות בגלות – נחשבו כבעלי מעמד של מלכים.
הייתה להם סמכות לכפות את מרותם על עם ישראל בכל מקום, ולדון בענייני משפט – בין אם הנידונים הסכימו לכך ובין אם לא.
כפי שנאמר: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" – רמז לראשי הגּלוּיוֹת שבבבל, שהמשיכו את שרשרת ההנהגה מבית דוד גם בגלות.

(מעובד עפ"י "משנה תורה" לרמב"ם)