זקנה, ייסורים, מחלה
וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה
🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.
📜 לשון מדרש "בראשית רבה"
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן:
אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה
אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם וּבְנוֹ נִכְנָסִין לְמָקוֹם, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד. מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְעַטְּרוֹ בְּזִקְנָה - אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד".
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "חַיֶּיךָ, דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ, וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל".
מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן - אֵין כְּתִיב זִקְנָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אַבְרָהָם, נָתַן לוֹ זִקְנָה - "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים".
יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין
אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אָדָם מֵת בְּלֹא יִסּוּרִים - מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים - אֵין מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ".
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ, וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל".
מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן - אֵין כְּתִיב יִסּוּרִין, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד יִצְחָק, נָתַן לוֹ יִסּוּרִים - "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ."
יַעֲקֹב תָּבַע אֶת הַחוֹלִי
אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם מֵת בְּלֹא חוֹלִי וְאֵינוֹ מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֶה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים - הוּא מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו".
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ, וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל" - "וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה".
◼️
🔍 ביאור בעברית מדוברת
עד ימי אברהם, לא היה בעולם סימן לזִקנה — לא ניכר הבדל בין צעיר למבוגר.
אמר אברהם לפני הקב"ה:
“ריבונו של עולם, אדם ובנו נכנסים יחד למקום, ואיש אינו יודע למי מן השניים ליתן כבוד. עשה חסד וְעֲטֹר את הזקן בסימני זקנה, כדי שיכבדוהו.”
אמר לו הקב"ה: “בקשה טובה העלית! ממך אתחיל.”
ומאז נאמר: “ואברהם זקן בא בימים.”
עד ימי יצחק, לא היו ייסורים בעולם.
אמר יצחק לפני הקב"ה:
“ריבונו של עולם, אם אדם מת בלי ייסורים, מידת הדין נוקבת בו קשות. אבל אם הוא סובל מעט בעולם הזה – נמתקת עליו הדין לעולם הבא.”
אמר לו הקב"ה: “דבר טוב ביקשת! ממך אתחיל.”
ומאז נאמר: “ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו.”
עד ימי יעקב, לא היה חולי לפני מיתה – אנשים היו מתים פתאום.
אמר יעקב לפני הקב"ה:
“ריבונו של עולם, כשאדם מת בלי חולי, אין בידו זמן להיפרד מבניו ולצוות להם דבריו. תן לו כמה ימי חולי, כדי שיוכל להיפרד ולסדר את ענייניו.”
אמר לו הקב"ה: “בקשה טובה ביקשת! ממך אתחיל.”
ומאז נאמר: “ויאמר ליוסף: הנה אביך חולה.”
