חן השפה העברית
"וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו"
בתהליך החניטה:
- 🗡️חותכים/פותחים את הגוף
- ⏏️מוציאים איברים נוזליים (מוח, מעיים)
- 🍁ממלאים את חלל הגוף בעשבי בשמים מתקתקים שעברו בישול
- 🧂מפזרים על העור אבקה משמרת העשויה מתרכובת מלחים
- 🚼כורכים את הגוף בבד
- 🔙חוזרים כמה פעמים על שלבים 3-5 תוך החלפת מֵי הַשְּׁרִיָּה
- ⚰️מניחים את המומיה למשמרת בתא/מערה.
בשיר השירים, אנו מוצאים את הפסוק "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ".
הסברים שונים ניתנו ע"י המפרשים למילה חנטה:
- 'הוצאה'
- 'המתקה'
- 'בישול'
- 'תיקון' (התקנה)
בתהליך שימור הגוויה, חוֹנְטִים - מוֹצִיאִים את הרקמות הנוזליות.
בתהליך שימור הגוויה, חוֹנְטִים - מַמְתִּיקִים בבשמים מְבֻשָּׁלִים.
בתהליך שימור הגוויה, חוֹנְטִים - מַתְקִינִים אותה לשימור.
👈שלב חיתוך הגוף, משוקף ע"י נְתִיחָה-חֲנִיטָה (בהיפוך אותיות).
👈שלב הוצאת הקרביים, משוקף ע"י חֲטִיטָה-חֲנִיטָה (בחילוף אותיות הלשון דטלנת).
👈שלב מילוי הגוף בבשמים, משוקף ע"י טְעִינָה-חֲנִיטָה (בחילוף האותיות הגרוניות ח-ע).
👈שלב פיזור האבקה הטחונה, משוקף ע"י טְחִינָה-חֲנִיטָה (בהיפוך אותיות).
👈שלב עיטוף הגוף בחיתולי בד, משוקף ע"י חֲתִילָה-חֲנִיטָה (בחילוף דטלנת).
👈שלב החלפת מי השריה, משוקף ע"י חֲלִיפָה-חֲנִיטָה (בחילוף דטלנת).
👈שלב הנחת הגוויה למשמרת בתאה, משוקף ע"י חֲנוּת-חָנוּט-חָלוּט, שכן:
- חֲנוּת משמשת במקרא חֲנָיָה.
- חֲנוּת משמשת במקרא תָּא כלא.
("כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל בֵּית הַבּוֹר וְאֶל הַחֲנֻיוֹת וַיֵּשֶׁב שָׁם יִרְמְיָהוּ יָמִים רַבִּים" - ירמיהו ל"ז ט"ז) - חָלוּט משמעו קבוע. (חנט-חלט בחילוף דטלנת)
זאת, ועוד:
👈מושאי הַחֲנִיטָה הם המתים שעברו נְחִיתָה לעומק האדמה ('יורדי בור').
👈המילה חוֹתֶלֶת (אותה כריכת בד שהזכרנו), קרובה למילה תּוֹחֶלֶת שמשמעה המתנה ממושכת.
👈למילה חֲנוּת (אותה הזכרנו לעיל), יש גם משמעות של חֵן ויופי.
ואכן, תהליך הַחֲנִיטָה משמר את הגוויה בצורה הנאה והמשופרת ביותר האפשרית.
👈ריח הבשמים נִקְלַט בגוף המת.
במילים קלט-חנט הוחלפו ל-נ (דטלנת), וגם ק/כ-ח (כמו חָסוּת-כְּסוּת, או חֶשֶׁל-כֶּשֶׁל).
תגובות
הוסף רשומת תגובה