וישלח: יעקב זוכה בַּשֵּׁם 'ישראל'

בראשית פרק לב פסוק כה

מקרא:

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ

וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר

ופירושו:

(לאחר שיעקב ומשפחתו, חצו מצפון לדרום, את נחל יַבֹּק הזורם אל הירדן מכיוון מזרח, חזר יעקב בלילה, לבדו, אל גדתו הצפונית של הנחל, כדי ליטול חפצים קטנים שנשכחו שם).
ובהיותו שם לבדו,

נאבק עמו המלאך (השר הממונה על עַם עֵשָׂו) עד הבוקר. 

בראשית פרק לב פסוק כו

מקרא:

וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ

וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ

ופירושו:

וכשנוכח המלאך שאין בכוחו להכריע את יעקב, הכה אותו - במקום שבו מתחברת עצם הירך לגוף.

אז, התנתקה העצם ממקום חיבורה (מקום החיבור - עגלגל כמו כף), במסגרת המאבק. 

בראשית פרק לב פסוק כז

מקרא:

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר

וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי

ופירושו:

המלאך - הַלָּפוּת בזרועות יעקב - ביקש ממנו לאפשר לו ללכת ולומר את שירת הבוקר של המלאכים לפני ה'.

יעקב התנה זאת בכך שהמלאך (כאמור שרו של עשו) יודה כי בצדק קיבל יעקב את ברכות יצחק.

בראשית פרק לב פסוק כח

מקרא:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ 

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב

ופירושו:

אמר המלאך: "שמך הרי..."

"יעקב" - ענה לו.

בראשית פרק לב פסוק כט

מקרא:

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ

כִּי אִם יִשְׂרָאֵל

כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל

ופירושו:

ובכן - אמר המלאך - מודה אני, כי בדין זכית בברכות, ולא במרמה וּבְעָקְבָה.
לכן, לא תיקרא עוד 'יעקב',

אלא, יתווסף לך השם 'ישראל',

שם, שֶׁמּוֹרֶה על שְׂרָרָה (תוקף), שהרי נאבקת עם אנשים (עשו ולבן) ועם אלהים (מלאך), וניצחת.