שמות: משה רבנו 'איש חיל'

משה - עָנָו ומציל עשוקים

וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון הרמב"ם

בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בָּהֶן בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּכָל אֶחָד מֵהֶן שִׁבְעָה דְּבָרִים וְאֵלּוּ הֵן: חָכְמָה. וַעֲנָוָה. וְיִרְאָה. וְשִׂנְאַת מָמוֹן. וְאַהֲבַת הָאֱמֶת. וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לָהֶן. וּבַעֲלֵי שֵׁם טוֹב.

וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁין הֵן בַּתּוֹרָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים" הֲרֵי בַּעֲלֵי חָכְמָה אָמוּר. "וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" אֵלּוּ שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה מֵהֶם. וּבַמֶּה יִהְיוּ אֲהוּבִים לַבְּרִיּוֹת בִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי עַיִן טוֹבָה. וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה. וְחֶבְרָתָן טוֹבָה. וְדִבּוּרָן וּמַשָּׂאָן בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "אַנְשֵׁי חַיִל" אֵלּוּ שֶׁהֵן גִּבּוֹרִים בְּמִצְוֹת וּמְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם וְכוֹבְשִׁין אֶת יִצְרָן עַד שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶן שׁוּם גְּנַאי וְלֹא שֵׁם רַע וִיהֵא פִּרְקָן נָאֶה. וּבִכְלַל אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן לֵב אַמִּיץ לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן". וּמָה משֶׁה רַבֵּנוּ עָנָו אַף כָּל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנָו. "יִרְאֵי אֱלֹהִים" כְּמַשְׁמָעוֹ. "שֹׂנְאֵי בָצַע" אַף מָמוֹן שֶׁלָּהֶם אֵינָן נִבְהָלִין עָלָיו. וְלֹא רוֹדְפִין לְקַבֵּץ הַמָּמוֹן. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא נִבְהָל לַהוֹן חֶסֶר יְבוֹאֶנּוּ. "אַנְשֵׁי אֱמֶת" שֶׁיִּהְיוּ רוֹדְפִין אַחַר הַצֶּדֶק מֵחֲמַת עַצְמָן בְּדַעְתָּן. אוֹהֲבִין אֶת הָאֱמֶת וְשׂוֹנְאִין אֶת הֶחָמָס וּבוֹרְחִין מִכָּל מִינֵי הֶעָוֶל.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

בית דין של שלושה, אף על פי שאיננו נדרש לכל התנאים הנדרשים מדייני הסנהדרין הגדולה – צריך שכל דיין שבו יהיה בעל שבע מעלות עיקריות: חכמה, ענווה, יראת שמים, שנאת ממון, אהבת האמת, אהבת הבריות, ושם טוב.

כל המידות הללו מפורשות בתורה:
נאמר "אנשים חכמים ונבונים" – הרי מדובר בבעלי חכמה.
ונאמר "וידועים לשבטיכם" – אלו שאנשים נוחים להם ומכבדים אותם.
כיצד יהיו אהובים על הבריות?
כשיהיו בעלי עין טובה, נפש שפלָה, חברה נעימה, ודיבור נעים ודרך ארץ עם כולם.

עוד נאמר "אנשי חיל" – אלו שהם גיבורים במצוות, מדקדקים עם עצמם, כובשים את יצרם עד שאין בהם כל גנאי או שם רע, ודרך חייהם נאה.
ובתוך תכונת “אנשי חיל” נכללת גם גבורה מוסרית – שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו, כמשה רבנו שנאמר עליו "ויקם משה ויושען".

וכשם שמשה רבנו היה ענו, כך כל דיין חייב להיות ענו.
“יראי אלוקים” – כמשמעו, נזהרים מן החטא.
“שונאי בצע” – אפילו על ממונם שלהם אינם נבהלים, ואינם רודפים אחר העושר, שהרי נאמר: “נבהל להון – חסר יבואנו.”
ולבסוף – “אנשי אמת”, כלומר הרודפים צדק מיוזמתם, אוהבים את האמת, שונאים את העוול, ונזהרים מכל עיקום הדין.