רֶגַע של עברית (שמות) - האם החרישה הייתה עבודת פרך בימי קדם?

פכירת אצבעות - רעיון מופרך 

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ"

רש"י: "בְּפָרֶךְ – בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, הַמְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף וּמְשַׁבַּרְתּוֹ"

***

🥖לחם פָּרִיךְ - נִפְרַךְ ונשבר לפתיתים כאשר נוגסים בו.

💭רעיון מֻפְרָךְ הוא דבר בלתי מתקבל הדעת. הוא נִפְרַךְ ונשבר מול מבחן הלוגיקה.

🌳'אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ' המוזכרים במשנה, נמכרו ביוקר רב ונודעו בִּפְרִיכוּתָם.
הם גדלו בישוב היהודי פֶּרֶךְ, הסמוך לשכם.

😟יש ואדם 'פּוֹכֵר אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו' מרוב דאגה.
כלומר, הוא מצמיד את אצבעותיו ולוחץ אותן עד שדומה שהן קרובות להישבר.
פרך-פכר בשיכול אותיות.

⛓️‍💥גם המילה פֶּרֶק (חילוף האותיות כ-ק החיכיות מתוך גיכ"ק) מורה על שבירה לחלקים.
בארמית, נקראת הגאולה מעבדות בשם 'פֻּרְקָן', על שם שבירת כבלי הברזל.

🔨בהחלפת האותיות ש-צ השיניות (זסצר"ש) נקבל 'פצח'. גם פִּצּוּחַ הנו שבירה וריסוק.

🐄חרישה הייתה בין המלאכות הקשות ביותר בימים שעברו. ממש 'עבודת פרך'.
הפועל 'חרש' בארמית הנו 'רַפׇק'.

🟥הַפָּרֹכֶת בבית המקדש, שימשה כמחיצה מבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים.
בכך היא 'שברה' את הרצף שביניהם.
גם הַכַּפֹּרֶת (בשיכול אותיות) שכיסתה את ארון הקודש - שמשה כמחיצה (פָּרֹכֶת) מְכַסָּה.

⛴️דפנות תיבת נוח, צופו "מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר" (בזפת). זו שמשה כמחיצה להגנה ממי המבול.

🐂כֹּפֶר הוא תשלום שהשיתה התורה על בעליו של שור המועד לנגוח ולהרוג בני אדם.
הוא מכפר ומנקה אותו מהחטא, אך גם פּוֹרֵךְ ושובר את עונש המיתה המרחף מעל ראשו.

🎁יעקב שלח מנחה לעשו "כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה".
לפי רש"י, הכוונה 'אבטל רוגזו'. הביטול, קרוב הוא אצל השבירה.

🥴'פַּח' הוא טַס מתכת שעבר רידוד, לחיצה וּמִעוּךְ (בדומה לשבירה).
(בחילוף האותיות החיכיות ח-כ, ובהשמטת האות ר).

😜'פִּרְחָח' הוא צעיר (בימי פריחתו) פוחז. 
יש בכינוי זה, גם רמז להיותו 'שובר מוסכמות' (פּוֹרֵךְ).

🌹המדרש מלמד כי המילה 'פָרֶךְ' רומזת על הצירוף של פֶּה-רַךְ.
הכוונה היא, שבתחילה פיתו המצרים את היהודים לעבודה, בשפתי חלקלקות ואמרי נועם - כהוראה המילה הרכה 'פֶּרַח'.
עם הכבדת העבודה - כמעט פָּרְחָה נִשְׁמָתָן של המשועבדים.

🔗קרובות למילה 'פרך' הן:

• 'בֶּרֶךְ' (בחילוף האותיות השפתיות פ-ב מתוך בומ"פ) - המסמלת את מעמד העבד הכורע.
• 'מֶכֶר' (בחילוף האותיות השפתיות פ-מ מתוך בומ"פ ובשיכול האותיות ר-כ) - המורה על מכירת האדם לעבדות כמו היה חפץ.