מקרא ופירושו.
👈פרק מח פסוק ג:
מקרא:
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף
אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי
ופירושו:
(כאשר בא יוסף עם מנשה ואפרים בניו, לבקר את יעקב אביו החולה)
אמר יעקב ליוסף.
ה' שנקרא א-ל (חזק), ונקרא ש-ד-י (כי ברכה ממנו - מספיקה וְדַיָּהּ לַכֹּל), התגלה אליי בעיר לוז (בית אל), שבארץ כנען (כאשר ברחתי מבית לבן שבפדן ארם), ובירך אותי.
👈פרק מח פסוק ד:
מקרא:
וַיֹּאמֶר אֵלַי
הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ
וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים
וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם
ופירושו:
וכך אמר לי (בברכה):
אני עוד אפרה וארבה אותך (היה זה לפני לידת בנימין),
ועוד עתידים להיוולד ממך 'גוי' (בנימין) + 'קהל עמים' (שבט אחד יתפצל ל-2 שבטים).
ואת הארץ (כנען) אתן לצאצאיך שייאחזו בה לעולם.
👈פרק מח פסוק ה:
מקרא:
וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה
לִי הֵם
אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי
ופירושו:
ועכשיו, (אני נותן לך את מתנת הברכה הזו) ושני הבנים שנולדו לך במצרים - לפני שהגעתי לכאן,
הם נחשבים כמו הבנים שלי עצמי (לא רק נכדים).
ילדיך (נכדיי) אפרים ומנשה - ייחשבו לי כמו הבנים ראובן ושמעון.
👈פרק מח פסוק ו:
מקרא:
וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם
לְךָ יִהְיוּ
עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם
ופירושו:
וככל שתוליד בנים נוספים בהמשך,
אזי יחשבו הם כבניך (כנכדיי ולא כבניי),
ויקבלו את נחלתם בארץ כנען מתוך חלקי אחיהם הגדולים מנשה ואפרים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה