אַרְבֶּה-חֹשֶׁךְ-בְּכוֹרוֹת.
מכת ארבה
למכה זו קדמה התראה, אשר ניתנה לפרעה בארמונו.
לאחריה, טענו השרים בפני פרעה, כי התעקשותו תביא לחורבן הארץ.
פרעה חזר וקרא למשה ולאהרון כדי לברר מי נכלל באוכלוסייה המבוקשת לשחרור?
מששמע כי זו כוללת גם את הטף (פעוטות), איים עליהם, כי עפ"י תחזיתו האסטרולוגית, סופם של ישראל, למות במדבר. תוך כדי הדברים, שינה את טעמו, והחליט לסרב לבקשה.
משה נטה מטהו על הארץ, וה' חוֹלֵל רוח מזרחית עזה.
זו נשאה את ענני הארבה, מהמדבר שממזרח ללשון המזרחית של ים סוף, אל מצרים, השוכנת ממערב ללשון המערבית של ים סוף.
פרעה הנכנע, הודה בחטאו, וביקש את הסרת המכה.
לבקשת משה, חולל ה' רוח עזה שנשבה מהים התיכון (הנמצא מצפון למצרים, וממערב לארץ ישראל).
הרוח נשאה את הארבה ותקעה (הנחיתה) אותו בתוך מי הלשון המזרחית של ים סוף.
ברם, ה' חיזק את לב פרעה, והוא שב מהבטחתו.
מכת חושך
למכה זו לא קדמה התראה.
משה הטה מטהו אל השמים - והחושך פשט במצרים.
החושך שהיה אפל וכבד, והרגיש מוּחָשִׁי - שרר 3 ימים. ב-3 הימים הבאים, הִתְעַבָּה וְהִסְמִיךְ החושך אף יותר, ומנע מהמצרים את יכולת התנועה.
במהלך ימי האפלה, בלשו היהודים אחר מטמוני שכניהם המצרים, בכדי לבקש מהם בהמשך את כלי הכסף והזהב (כפי שציווה ה').
פרעה, הבטיח למשה לכלול פעוטות בפקודת השחרור, אבל הֶחֱרִיג את מִקְנֶה העם.
משה סירב, ופרעה הכועס גירשו מארמונו, באזהרה, כי אם ישוב ויבוא - יומת.
טרם צאתו, התרה משה בפרעה כי מחר בחצות הלילה - תונחת עליו המכה המכרעת, ובמסגרתה, ימית ה' את כל בכורי האדם והבהמה במצרים.
כשזה יתרחש - אמר - תיאלץ אתה לשלוח את עבדיך אליי בדרישה דחופה שנצא מארצך.
מכת בכורות וכרונולוגיית הגאולה
להלן, פרטי הדברים וסדר התרחשותם:
- 📅א' בניסן
משה ואהרון מוסרים לישראל את דבר ה': - מעתה, ייחשב ניסן כראשון החדשים.
- בעשירי לחודש, תיקח כל משפחה ישראלית, שֶׂה (עז/כבש בתוך שנתו) זָכָר תָּמִים.
- הַשֶּׂה יִשָּׁמֵר (מִמּוּם) - בתוך כל בית - במשך ארבעה ימים.
- בשעות אחה"צ של היום הרביעי, תִּשְׁחַט כל משפחה את השה שלה לקרבן פסח,
ותסמן בדמו את הצד הפנימי של משקוף ומזוזות פתח הכניסה.
המזוזות הן "רגלי הפתח" (מימין ומשמאל), והמשקוף הוא הקורה שמעליהם. - בתחילת הלילה, יאכלו בני ישראל את בשר הקרבן הצלוי, עם מצות ועשבים מרים.
האכילה תיעשה בחיפזון - תוך שהם מוכנים ליציאה מיידית.
יש לאכול את כל הבשר עד תומו. ראו גם בפוסט כאן מעיינים 👈 בא) - בהמשך הלילה, ימית ה' את בכורי מצרים במגיפה, ויציל את בכורי ישראל.
- אסור לבני ישראל לצאת מבתיהם בלילה.
- ביום המחרת - ייגאלו ישראל ממצרים.
- הפסח ייחגג בכל הדורות, באופן הבא:
- בערב החג - יישחטו קרבנות הפסח.
- בליל הסדר - ייאכלו הפסחים עם מצות ומרורים.
- אין לאכול ולהשהות חמץ - 7 ימים, כלומר, עד וכולל יום כ"א לחודש.
(בפסח הראשון - הקרוי 'פסח-מצרים' - נאסר החמץ רק ליום אחד.) - החג יתקדש בהימנעות מעשיית מלאכה - למעט הכנת מזון (בישול, אפייה וכדו').
- 📅י' בניסן
בני ישראל מְיַחֲדִים שֶׂה לכל משפחה, ושומרים אותו מכל מום. - 📅י"א, י"ב, י"ג בניסן
המצרים חוֹוִים 3 ימי אֲפֵלָה סְמִיכָה (המחצית השנייה של מכת חושך). - 📅ליל י"ד בניסן
בעוד פרעה מאיים במוות על משה הניצב לפניו, התגלה ה' למשה, ואמר לו: - על ישראל לבקש מחר משכניהם המצרים, מתנות כלי כסף, זהב ובגדים.
- מחר בחצות הלילה - יוכו כל בכורי מצרים.
- 📅י"ד בניסן
- ה' נותן את חן ישראל בעיני שכניהם, והם מטעינים אותם בכסף, זהב ובגדים.
- ה' מצווה את משה ואהרן בהלכות נוספות, הנוגעות לחגי 'פסח-דורות' העתידיים:
- אסור לגויים ומוּמָרִים לאכול מהקרבן.
- ישראל ערל, או שְׁמִי מִבָּנָיו/עֲבָדָיו - טֶרֶם מַל - אסור באכילת הפסח.
- הבשר ייאכל בחבורת אנשים אחת (אין להוציא מהבשר לחבורה אחרת).
- אסור לשבור עצמות מבשר הקרבן.
- 📅אחה"צ י"ד בניסן
בני ישראל שוחטים את שה הפסח. - 📅ליל ט"ו בניסן
בני ישראל אוכלים את קרבן הפסח. - 📅חצות ליל ט"ו בניסן
כל בכורי מצרים מתים בבת אחת במגפה.
פרעה קם משנתו ויוצא לחפש את משה ואהרון.
כשמצאם, האיץ בהם להוציא את העם ממצרים. - 📅ט"ו בניסן
- בני ישראל נאספים אל העיר 'רעמסס'.
בלחץ המצרים, הם נוטלים איתם את קערות הבצק - טרם שנאפה למצה.
מ'רעמסס', נשאם ה' אל 'סוכות' באופן ניסי. דרך שמהלכה 3 ימים - הסתיימה בו ביום.
ב'סוכות' - אפה העם את הבצק, למצות. - ה' מצווה את משה ואהרון, הלכות נוספות:
- בכניסת ישראל לכנען, מצווה עליהם לקדש את כל הבכורים.
בכור אדם - ייפדה מכסף מהכהן.
בכור בהמה טהורה (כבש/עז/בקר) - יינתן לכהן אשר יַקְרִיבוֹ לקרבן.
בכור חמור - יינתן לכהן שה בתמורה. (וָלֹא - יֵעָרֵף הַחֲמוֹר). - חובה לזכור נס יציאת מצרים כל יום.
בשל כך, תקנו חכמים לשלב את פרשת ציצית (בה מוזכרת יציאת מצרים) במסגרת הקריאה היומית של "שמע ישראל". - חגי 'פסח דורות', ייחגגו רק לאחר שייכנסו ישראל לארצם.
(בפועל, נחגג החג גם בשנה השנייה לצאתם ממצרים, וזאת בצו מפורש.
ברם, את הפסח הבא, עשו רק כעבור 39 שנה - עם כניסתם לכנען.) - יש לחנך את הילדים, ולהסביר להם את סיבת החג.
- הגברים יניחו תפילין בראש ובזרוע - כְּאוֹת וְזִכְרוֹן יומי ליציאת מצרים.
- אוכלוסיית המשתחררים, מנתה 600,000 גברים צעירים - מלבד ילדים, נשים וזקנים
- גלות ישראל ארכה 430 שנה, כדלהלן:
- 30 שנה - מִבְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים ועד לידת יצחק.
- 190 שנה - מלידת יצחק ועד רדת יעקב ומשפחתו למצרים.
- 210 שנה - מירידתם למצרים ועד גאולתם.