וארא: למה פרעה לא התרכך?

ה'חזרה בתשובה' הנה זכות, שלעיתים עלולה להישלל...

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון הרמב"ם

... וְאֶפְשָׁר שֶׁיֶּחְטָא אָדָם חֵטְא גָּדוֹל, אוֹ חֲטָאִים רַבִּים, עַד שֶׁיִּתֵּן הַדִּין לִפְנֵי דַּיַן הָאֱמֶת, שֶׁיְּהֵא הַפֵּרָעוֹן מִזֶּה הַחוֹטֵא עַל חֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה, וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ - כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיֹאבַד בְּחֶטְאוֹ שֶׁעָשָׂה.

הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" וְגוֹ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא". כְּלוֹמַר, חָטְאוּ בִּרְצוֹנָם וְהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא הַמַּרְפֵּא.

לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה "וַאֲנִי (אֲחַזֵּק) [אַקְשֶׁה] אֶת לֵב פַּרְעֹה", לְפִי שֶׁחָטָא מֵעַצְמוֹ תְּחִלָּה, וְהֵרֵעַ לְיִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּאַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", נָתַן הַדִּין לִמְנֹעַ הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ - עַד שֶׁנִּפְרַע מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ חִזֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לִבּוֹ.

וְלָמָּה הָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּיַד משֶׁה וְאוֹמֵר שְׁלַח וַעֲשֵׂה תְּשׁוּבָה? וּכְבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי" וְגוֹ'  "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ".
כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי הָעוֹלָם, שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹנֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתְּשׁוּבָה לַחוֹטֵא - אֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב אֶלָּא יָמוּת בְּרִשְׁעוֹ שֶׁעָשָׂה בִּתְחִלָּה בִּרְצוֹנוֹ. 

וְכֵן סִיחוֹן, לְפִי עֲוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ - נִתְחַיֵּב לְמָנְעוֹ מִן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". 

וְכֵן הַכְּנַעֲנִים, לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶן - מָנַע מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם". 

וְכֵן יִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, לְפִי שֶׁהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ - מָנַע מֵאוֹתָן הַמַּרְבִּים לִפְשֹׁעַ תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית", כְּלוֹמַר מָנַעְתָּ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה. 

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר:

• שֶׁלֹּא גָּזַר הָאֵל עַל פַּרְעֹה לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל.
• וְלֹא עַל סִיחוֹן לַחֲטֹא בְּאַרְצוֹ.
• וְלֹא עַל הַכְּנַעֲנִים לְהַתְעִיב.
• וְלֹא עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

אֶלָּא כֻּלָּן חָטְאוּ מֵעַצְמָן, וְכֻלָּן נִתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

אפשר שאדם יחטא חטא גדול, או ירבה בעבירות, עד שייגזר עליו מלפני דיין האמת עונש מיוחד: שיימנע ממנו הכוח לשוב בתשובה.
זהו תשלום גמולו על חטאיו שבחר בהם מרצונו ובידיעתו.
נשללת ממנו האפשרות לחזור בו, כדי שימות בעוונו – כעונש על מה שעשה ברצון מלא.

כך נאמר בנביא ישעיהו: “השמן לב העם הזה…” – ה' כביכול סתם את לבם מלהאזין, כדי שייענשו על רשעתם.
וכן נאמר בספר דברי הימים: “ויהיו מלעיבים במלאכי האלוהים… עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא.”
כלומר – חטאו מרצונם, התרגלו לפשוע עד שדינם היה למנוע מהם את התשובה, שהיא כתרופה לנפש.

לכן נאמר בתורה: “ואני אקשה את לב פרעה.”
שהרי פרעה הוא שחטא תחילה, כשהרע לישראל שגרו בארצו, באומרו: “הבה נתחכמה לו.”
על כן נגזר עליו שיימנע ממנו פתח התשובה, עד שייפרע ממנו הקב"ה – וזהו שנאמר שה' חיזק את לבו.

ואם תאמר: למה בכל זאת שלח אליו משה ואמר לו: “שלח את עמי”, אם כבר נגזר שלא ישלח?
התשובה – כדי ללמד לדורות שכל עוד הקב"ה מונע מן החוטא את התשובה – אין בידו לשוב, והוא נידון למות ברשעו שבחר בו מרצונו תחילה.

וכן מצינו בסיחון מלך חשבון: על ריבוי עוונותיו נגזר שלא יוכל לשוב, שנאמר: “כי הקשה ה' אלוהיך את רוחו ואימץ את לבבו.”
וכן בכנענים – בעבור תועבותיהם, מנע מהם ה' תשובה עד שיצאו למלחמה בישראל, שנאמר: “כי מאת ה' הייתה לחזק את לבם לקראת המלחמה למען החרימם.”
וכן בישראל בימי אליהו, על שהרבו לפשוע, שנאמר: “ואתה הסבות את לבם אחורנית” – כלומר, מנעת מהם את כוח התשובה.

נמצא, אפוא, שלא גזר הקב"ה מראש על פרעה להרע לישראל,
ולא על סיחון לחטוא בארצו,
ולא על הכנענים לתעב,
ולא על ישראל לעבוד עבודה זרה.
כולם חטאו מדעתם ומרצונם, ולכן נתחייבו בסוף שייסגר בפניהם שער התשובה.