וארא: רשעים בגיהנם משבחים את ה'

גם רשעים ואילנות סרק דרושים לעולם

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש שמות רבה

אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּנַי, סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן. עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים.

"וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם":

אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְנָטַע בּוֹ אִילָנֵי סְרַק וְאִילָנֵי מַאֲכָל. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ בְּאִילָנֵי סְרַק הַלָּלוּ? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְאִילָנֵי מַאֲכָל, כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְאִילָנֵי סְרַק. שֶׁאִלּוּלֵי אִילָנֵי סְרַק, מֵהֵיכָן הָיִיתִי עוֹשֶׂה לִי מֶרְחֲצָאוֹת וְכִבְשׁוֹנוֹת? לְכָךְ נֶאֱמַר: "'אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה", כְּשֵׁם שֶׁקִּילּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹלֶה לוֹ מִגַּן עֵדֶן מִפִּי הַצַּדִּיקִים, כָּךְ עוֹלֶה מִגֵּיהִנֹּם מִפִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ".
מַהוּ 'מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ'? שֶׁמּוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעֲיָינוֹת, עַד שֶׁמְצַנְּנִין אֶת גֵּיהִנֹּם בְּדִמְעוֹתֵיהֶן, וּמִשָּׁם הַקִּלּוּס עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "גַּם בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה". 
מָה הֵם אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָפֶה אָמַרְתָּ, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה טִהַרְתָּ, יָפֶה טִמֵּאתָ, יָפֶה חִיַּבְתָּ, יָפֶה לִמַּדְתָּ, יָפֶה הוֹרֵיתָ.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

אמר להם הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרון:

דעו, שבניי – בני ישראל – אינם קלים להנהגה.
הם סַרְבָנִים, רגזנים וטרחנים.
ובכל זאת – קבלו עליכם את שליחותי,
גם אם יקללו אתכם,
גם אם ירגמו אתכם באבנים.

ואל פרעה מלך מצרים - אמר רבי לוי משל:
למלך שהיה לו פרדס ובו שני מיני אילנות – עצי מאכל ועצי סרק.
אמרו לו עבדיו: אדוננו המלך, מה לך בעצי הסרק הללו?
השיב להם: כשם שאני זקוק לעצי המאכל – כן אני צריך לעצי הסרק.
שאם לא הם – במה אחמם את מרחצותיי ובמה אדליק את כבשונותיי?

כך גם כאן: נאמר “אל בני ישראל ואל פרעה” –
כשם ששבחו של הקדוש ברוך הוא עולה אליו מפיהם של הצדיקים שבגן עדן,
כך הוא עולה גם מגיהינום – מפיהם של הרשעים.
שנאמר: “עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא, מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ” –
אותו “עמק הבכא” הוא הגיהינום,
ושם הרשעים מורידים דמעות כנחלי מים,
עד שדמעותיהם מצננות את הגיהינום,
ומשם, מתוך עומק הכאב – עולה שבחו של מקום.
שנאמר: “גַּם בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה.”

ומה אומרים אותם רשעים כשהם רואים את משפטו של ה'?
אמר רבי יוחנן:
יָפֶה אָמַרְתָּ,
יָפֶה דָּנְתָּ,
יָפֶה טִהַרְתָּ,
יָפֶה טִמֵּאתָ,
יָפֶה חִיַּבְתָּ,
יָפֶה לִמַּדְתָּ,
יָפֶה הוֹרֵיתָ.