מדוע חזרה התורה והדגישה שהמנורה מקשה אחת?
וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב
הפרשה פותחת בהוראה לאהרון, כי בהדלקת המנורה, עליו לכוון את נרותיה אל הקנה האמצעי.
מיד לאחר מכן מזכירה התורה כי המנורה נוצקה כמקשה אחת.
אבל מדוע חזרה התורה על כך?
והרי כבר בפרשת תרומה נאמר "מקשה תעשה המנורה"?
תשובה:
הדגשת "מִקְשָׁה" כאן, נועדה לְשַׁבֵּחַ את אהרון, שלא שינה מהוראת כִּוְנוּן הנרות.
אם המנורה לא הייתה יצוקה מקשה - אפשר היה לכאורה להטות באופן חד פעמי את ששת הבזיכים אל עבר הנר האמצעי, ובכך לצאת ידי חובת הציווי "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת".
התורה הדגישה כי למרות שמבנה המנורה לא אפשר זאת - טרח אהרון כל ימיו לכוון את הפתילות כפי שֶׁצֻּוָּה - ולא שינה.