רֶגַע של עברית (בא) - וְעוֹד יוֹתֵר טוֹב

נשאר משהו לאכול?

"וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"

🍚נוֹתַר פירושו נִשְׁאַר. יִתְרָה נקראת גם שְׁאֵרִית (עודף).
אנחנו מַשְׁאִירִים/מוֹתִירִים ממה שיש לנו יוֹתֵר מידי.

💎מוֹתָרוֹת הם דברי תפנוקים - יוֹתֵר מכדי צרכינו הבסיסיים.
יִתְרוֹנוֹת הן מעלות יְתֵרוֹת ועודפות. 

🐂בארמית, מתחלפות האותיות ת-ש (כמו תּוֹר-שׁוֹר, וכמו תְּלַת-שָׁלֹשׁ).
אם נעשה כן למילה נוֹתַר (נתר), תתקבל המילה נָשַׁר.
האם יש קשר בין נוֹתַר (נִשְׁאַר) לנָשַׁר? וממנו לנִתּוּר?
ובכן, כאשר הפרי נִשְׁאַר על העץ יָתֵר על המידה - סופו לִנְשֹׁר.
נְשִׁירָה מתבצעת מלמעלה למטה (↓), נִתּוּר מתבצע מלמטה למעלה (↑).

🦗אבל, קיים גם  קשר ישיר בין נִתּוּר לשִׁיּוּר/שְׁאֵרִית!
בפסוק "אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף... אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם... לְנַתֵּר בָּהֵן".
פירש רש"י את המילה לְנַתֵּר, כך: "סָמוּךְ לְצַוָּארוֹ (של החגב), יֵשׁ לוֹ כְּמִין שְׁתֵּי רַגְלַיִם לְבַד (בנוסף על) אַרְבַּע רַגְלָיו, וּכְשֶׁרוֹצֶה לָעוּף וְלִקְפֹּץ מִן הָאָרֶץ - מִתְחַזֵּק בְּאוֹתָן שְׁנֵי כְרָעַיִם וּפוֹרֵחַ".
דהיינו, מלבד ארבעת הרגליים, יש לו 2 רגליים נוֹתָרוֹת (שְׁאֵרִית) שבאמצעותן הוא מְנַתֵּר.

💂תפקידו של שּׁוֹמֵר/נוֹטֵר - לְהַשְׁאִיר את החפץ עבור בעליו.
השּׁוֹמֵר את השנאה כדי שֶׁזו תִּשָּׁאֵר בליבו - הריהו נוֹטֵר טינה.

🦅משערים כי הנֶשֶׁר קיבל את שמו בגין נְשִׁירַת הנוצות סביב צווארו (כדי שיוכל לנבור בטרפו בקלות). אבל, אין קשר לנשירה וצלילה, כי בניגוד לבז - אין דרכו של הנשר לצלול אל טרפו.

🧺בספר ירמיהו, מוזכר הנֶתֶר (ת↔ש) כחומר כביסה ("כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית...").
זאת, מכיוון שהכיבוס בחומר - מַשִּׁיר את הכתמים מהבגד (ובעצם, גם שומר ומשייר אותו נקי).

🌿גם המילה נֵצֶר, שמשמעה ענף/צאצא שֶׁנִּשְׁאַר - נגזר משורש נ.ש.ר (חילוף אותיות שיניות ש↔צ, כמו שחק-צחק או שרף-צרב).