-העיקר הכוונה-
"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"
אם הקב"ה פונה אל ישראל בבקשת תרומה, עליו לומר "וייתנו לי".
מדוע אמר "וייקחו לי"?
כך שואל המגיד מדובנא, ועונה:
כאשר גובים את מס המלך מאת אנשי הקהילה,
הנה, בעת אשר יקח האדם הפרטי, את הכסף ואת הזהב, מתיבתו או מכיסו, עוד לא עשה מאומה.
וגם בעת, אשר ימסור את הכסף ליד הגבאים, עדיין לא עשה מאומה, כי יש לחשוש פן לא יעבירו אותו הגבאים לידי ראשי הקהל.
ואפילו משנמסר הכסף לראשי הקהל, יש והכסף נפסד או נאבד חלילה.
ואימתי נִשְׁלַם דבר הפקודה?
רק לאחר שמסרו ראשי הקהל את הכסף ליד סוכן המלך.
לא כן הדבר אצל הקב"ה, אשר הכסף עצמו כאין וכאפס לפניו, והעיקר אצלו היא רק האהבה ונדבת הלב של המתנדב.
הנה, כאשר יבואו הגבאים אצל התורם, והלה מזרז את עצמו במרץ ובאהבה רבה, ונושא את רגליו לרוץ אל תיבתו לקחת את סך תרומתו - כבר נשלמה המצווה בעיני ה'.
לכן אמר 'וייקחו' - באשר בעצם הלקיחה כבר נעשתה המצווה - עוד טרם הנתינה.