הליכות עולם (יתרו) - מה ההוכחה לאמיתות נבואת משה?

 

-בני ישראל זכו לגילוי נבואי בעצמם-

"וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם"

משֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל (רק) מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה.
שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת - יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי (ספק) שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה (הנביא) הָאוֹת בְּלָט (לחש) וְכִשּׁוּף.
אֶלָּא, כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר - לְפִי הַצֹּרֶךְ עֲשָׂאָם, (ו)לֹא לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַנְּבוּאָה (שלו).

הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַמִּצְרִיִּים - קָרַע אֶת הַיָּם וְהִצְלִילָן בְּתוֹכוֹ.
צָרַכְנוּ (היינו צריכים) לְמָזוֹן - הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן.
צָמְאוּ - בָּקַע לָהֶן אֶת הָאֶבֶן.
כָּפְרוּ בּוֹ עֲדַת קֹרַח - בָּלְעָה אוֹתָן הָאָרֶץ.
וְכֵן שְׁאָר כָּל הָאוֹתוֹת.

וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ? (איך השתכנעו ישראל באמיתת נבואתו?)
בְּמַעֲמַד הַר סִינַי!
שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר, וְאָזְנֵינוּ שָׁמְעוּ וְלֹא אַחֵר (את) הָאֵשׁ וְהַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, וְהַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, וְאָנוּ שׁוֹמְעִים (את ה' אומר לו) 'משֶׁה משֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶן כָּךְ וְכָךְ'. 

וְכֵן הוּא אוֹמֵר "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם".
וְנֶאֱמַר "לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת". 

וּמִנַּיִן שֶׁמַּעֲמַד הַר סִינַי לְבַדּוֹ, הִיא הָרְאָיָה (היחידה והעיקרית) לִנְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי?
שֶׁנֶּאֱמַר "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".

מִכְלַל (יוצא מכך), שֶׁקֹּדֶם דָּבָר זֶה (מעמד הר סיני), לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ (ישראל) נֶאֱמָנוּת שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת (קיימת) לְעוֹלָם, אֶלָּא נֶאֱמָנוּת (חלקית) שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה...

(משנה תורה לרמב"ם)