כאן מעיינים (משפטים) - ההורג בזדון, והשוגג

 

"עשינו כל שביכולתנו"

מקרא ופירושו.

👈פרק כא פסוק יב:

מקרא:

מַכֵּה אִישׁ וָמֵת 

מוֹת יוּמָת

ופירושו:

בוגר או בוגרת, שהכו למוות - איש, אשה או קטין/ה,

יומתו בבית הדין, באמצעות סַיִף (חרב).

👈פרק כא פסוק יג:

מקרא:

וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה

וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ

וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה

ופירושו:

ברם, אם ההורג לא ארב ולא התכוון לכך,

אלא, אלקים הוא שזימן את הדבר,

יוקצו מקומות שאליהם רשאי הרוצח לנוס, וייאסר שם על גואל הדם להורגו.

👈פרק כא פסוק יד:

מקרא:

וְכִי יָזִד אִישׁ

עַל רֵעֵהוּ

לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה

מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת

ופירושו:

עונש מוות - יוטל רק על ההורג במזיד, ולא על ההורג בשוגג,

ורק אם הנהרג היה יהודי,

ורק אם ההורג התכוון (עָרְמָה) לבצע הריגה, 
ומכאן יצאו:

• רופא שהמית במסגרת טיפול רפואי שכשל.
• אב או מורה שהכו מתוך מטרה חינוכית כֵּנָה.
• שליח בית הדין שֶׁמֻּנָּה להלקות את הנדון, ומתוך טעות בספירה, הוסיף לו מלקות, והרגו.  

ובכן, במקרים בהם מוטל עונש מוות - לא תוענק לנידון שום חסינות, ואפילו אם הוא כהן שהתייצב למשמרת עבודתו בבית המקדש - על בית הדין לקחת אותו משם, להריגה.