האור של בית המקדש
שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד
🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.
📜לשון ילקוט שמעוני
אָמַר ר' יוֹחָנָן: הָעַיִן הַזּוֹ, לְבָנָה, וְהַשָּׁחֹר בָּאֶמְצַע. וּמֵהֵיכָן הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת? לֹא מִן הַלָּבָן? וְאֵינוֹ כֵּן! אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחֹר!
וְעַל אוֹר עֵינֶיךָ, אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דַּרְכִּי?
כָּל כָּךְ לָמָּה? שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתְךָ לוֹמַר, שֶׁמָּא צָרִיךְ הוּא אוֹרָהּ.
אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ חַלּוֹנוֹת, עוֹשֶׂה אוֹתָם רְחָבוֹת מִבִּפְנִים , וְצָרוֹת מִבַּחוּץ. לָמָּה? שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲבוֹת אוֹר.
אֲבָל שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים. לָמָּה? שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמֵאִיר לְעוֹלָם.
אָמַר הקב"ה הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּיתִי וְאֵינִי צָרִיךְ אוֹרָה.
וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לָמָּה צָרִיךְ? בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ ... לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" - שֶׁיְּהֵא אוֹרְךָ לְפָנַי תָּדִיר
◼️
🔍 ביאור בעברית מדוברת
הקב"ה אומר לישראל: לא מפני שאני צריך את אור המנורה – אלא כדי להאיר לכם.
אמר רבי יוחנן:
העין של האדם לבנה מסביב, ובמרכזה נקודה שחורה.
ומאיפה האדם רואה?
הלא מן הלבן היה מצופה לראות!
אבל לא – האדם רואה דווקא מתוך השחור.
וכך אומר הקב"ה לאדם:
“אתה אפילו את אור עיניך אינך מבין לגמרי — ואתה מבקש להבין את דרכי?”
וכל זה נאמר כדי שלא יחשוב אדם שהקב"ה “צריך” את אור המנורה.
אמר רבי אבין הלוי:
מי שבונה לעצמו חלונות, עושה אותם רחבים מבפנים וצרים מבחוץ — כדי שיקלטו אור מבחוץ.
אבל בבית-המקדש החלונות היו רחבים מבחוץ וצרים מבפנים.
למה?
כדי שהאור ייצא מבית-המקדש ויאיר לעולם כולו.
אמר הקב"ה:
האור יוצא מביתי — ואינני צריך אור מאדם.
ואם תשאל: אז למה מצווים להדליק מנורה?
התשובה: כדי להאיר לכם.
כמו שנאמר: “ויקחו אליך… להעלות נר תמיד” — שיהיה אורכם עומד לפני תמיד.