-האור של בית המקדש-
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
...לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ (את) אוֹרָהּ (של המנורה), אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לְךָ.
אָמַר ר' יוֹחָנָן:
הָעַיִן הַזּוֹ (של האדם), לְבָנָה, וְהַשָּׁחֹר (האישון) בָּאֶמְצַע.
וּמֵהֵיכָן הוּא (האדם) צָרִיךְ לִרְאוֹת?
לֹא (הגיוני יותר שהראיה תתבצע) מִן הַלָּבָן?
וְאֵינוֹ כֵּן! אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחֹר!
וְעַל אוֹר עֵינֶיךָ (אומר ה' לאדם), אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד (להבין), וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דַּרְכִּי?
כָּל כָּךְ לָמָּה?
שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתְךָ (לבך) לוֹמַר, שֶׁמָּא (אולי) צָרִיךְ הוּא (ה' את) אוֹרָהּ (של המנורה).
אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי:
אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ חַלּוֹנוֹת,
עוֹשֶׂה אוֹתָם רְחָבוֹת מִבִּפְנִים (בצד הפנימי), וְצָרוֹת מִבַּחוּץ.
לָמָּה?
(כדי) שֶׁיְּהוּ (שיהיו החלונות) שׁוֹאֲבוֹת אוֹר (מבחוץ).
אֲבָל שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, (החלונות היו) רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים.
לָמָּה?
(כדי) שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמֵאִיר לְעוֹלָם.
אָמַר הקב"ה הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּיתִי וְאֵינִי צָרִיךְ אוֹרָה.
וְשֶׁמָּא תֹּאמַר (תשאל) לָמָּה צָרִיךְ (להדליק את המנורה)?
בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לָנוּ.
שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ ... לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" - שֶׁיְּהֵא אוֹרְךָ לְפָנַי תָּדִיר. אָמַר דָּוִד אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וְגֵו'
(ילקוט שמעוני)