משלי המגיד מדובנא (ויקהל) - בשבת רוצה ה' להשתעשע עם ישראל

-לנצל נכון את השבת-

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"

עַל הַיַּחַס הַנָּכוֹן, בֵּין הַשַּׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, הִמְשִׁיל הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא:

מָשָׁל

לְאֶחָד שֶׁהִרְחִיק נְדֹד, וַיַּעֲזֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ וְכָל בֵּית אָבִיו, לָגוּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.

וְהָיוּ עֵינָיו נְשׂוּאוֹת וְכַלּוֹת, אוּלַי יִרְאֶה אֵיזֶה אוֹרֵחַ הַבָּא מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ?
לְמַעַן יִשְׁאַל אֶת פִּיו עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.
וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ.

לְיָמִים, בָּא עָנִי אֶחָד, הַסּוֹבֵב וּמַחֲזִיר עַל הַבָּתִּים.
וְהִנֵּה כְּבוֹאוֹ אֶל בֵּיתוֹ, הִכִּיר בּוֹ כִּי הוּא מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ, וַיִּשְׂמַח מְאֹד לִקְרָאתוֹ, וְרָצָה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ - לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל בֵּית אָבִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הַכְּבֻדָּה.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָנִי: "מַדּוּעַ תַּעְצְרֵנִי? הֲלֹא לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי בָּאתִי הֵנָּה, וְלָמָּה תִּגְרֹם לִי הֶפְסֵד?
וַיֹּאמֶר לוֹ: "אִם כֵּן, הַגִּידָה נָא לִי, כַּמָּה עָלָה בְּדַעְתְּךָ לְקַבֵּץ פֹּה?"
אָמַר לוֹ: "שְׁנַיִם וְשָׁלֹשׁ זְהוּבִים".
אָמַר לוֹ: "הֵא לְךָ שָׁלֹשׁ זְהוּבִים, וּשְׁבָה עִמָּדִי."

וַיַּעַשׂ כֵּן.
וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לוֹ עִסְקֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאוֹדוֹתֵיהֶם וּשְׁלוֹם בְּנֵיהֶם.
וַיְהִי אַךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר - נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה, וְהוּא יוֹשֵׁב וּמִתְנַמְנֵם.
וַיֹּאמֶר: "אַחַר כִּי זָכִיתִי לִהְיוֹת לִי מָקוֹם לָנוּחַ בּוֹ, אֲבַקֵּשׁ אֶת הַבַּעַל הַבַּיִת, וְיִתֵּן לִי מְקוֹם מְנוּחָה, וְאֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן".
כָּעַס עָלָיו הַבַּעַל הַבַּיִת, וַיֹּאמֶר: "הֲלֹא אָנֹכִי עָשִׂיתִי אוֹתְךָ אִישׁ בָּטֵל הַיּוֹם הַזֶּה, לְמַעַן הָפִיק טוֹבָתִי. לְמַעַן תְּסַפֵּר לִי מִשְּׁלוֹם מִשְׁפַּחְתִּי וְהַקְּרוֹבִים אֶל בֵּיתִי. וְעַתָּה מָה לְךָ לָנוּחַ, אוֹ מַדּוּעַ תִּשְׁכַּב וְתֵרָדֵם?"

הַנִּמְשָׁל

הקב"ה נָתַן לָאָדָם נֶפֶשׁ עֶלְיוֹנָה, חֲצוּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, וְנִתְרַחֲקָה מִמְּעוֹנָתָהּ.

וּבְכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, גַּם כִּי הקב"ה מִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ טוֹבוֹת מִמֶּנָּה, אַךְ הָאָדָם טָרוּד בַּעֲסָקָיו.
לָכֵן הִגְבִּיל לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהִסְפִּיק לָנוּ בַּעֲבוּר זֶה בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי - לֶחֶם יוֹמַיִם, לְמַעַן נִהְיֶה נְקִיִּים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מִכָּל טִרְדָּה, וְנוּכַל לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּקִרְבַת אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלָשׂוּשׂ בְּאַהֲבָתוֹ. 

וְזֶהוּ - "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" - וְאַתָּה טָרוּד בְּעִסְקֵי הַגּוּף, וְאִם כֵּן "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ" - כְּלוֹמַר לְיַחֵד אֶת הַיּוֹם הַהוּא רַק לָה' לְבַדּוֹ.
כִּי הוּא נָתַן לְךָ אֶת הַמְּנוּחָה, רַק לְמַעַן יִהְיֶה לוֹ מָקוֹם לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמְּךָ, וְלֹא שֶׁתִּתְעַדֵּן בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב אוֹ בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים.
וְזֶהוּ שַׁבָּת לָה' אֱלֹהֶיךָ.