מקרא ופירושו.
👈שמות פרק לה פסוק א:
מקרא:
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם
ופירושו:
(בפעם השלישית, ירד משה מהר סיני ביום הכיפורים, ומיד למחרת)
אסף משה את כל העם
ומסר להם את צו ה' על ההתרמה ועשיית המלאכה להקמת המשכן.
👈שמות פרק לה פסוק ב:
מקרא:
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'
כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת
ופירושו:
(למרות חשיבות המשכן ונחיצותו, דעו כי שבת קודמת, ולכן)
בששת ימי השבוע תעשו את מלאכת יצירת המשכן,
אבל יום השבת מקודש עבורכם,
עליכם לשבות בה שביתה מוחלטת (אפילו ממלאכות שעיקרן הכנת מזון [הנקראות 'מלאכת אוכל נפש'] - שהותרו בשאר החגים).
כל העושה מלאכה ומחלל את השבת - יומת בבית הדין.
👈שמות פרק לה פסוק ג:
מקרא:
לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת
ופירושו:
(ולכן) נאסרה בשבת גם הבערת אש במקומותיכם ובבתיכם - הגם שהבערה כזו הותרה בשאר החגים (לצורך הכנת מזון ובישולו).