הכל ישוב על מכונו
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת
רש"י כותב שהכפילות במילה "משכן" רומזת לשני בתי המקדש שנחרבו (שהתמשכנו).
ובמילים "משכן העדות" יש רמז לעדות על כך שהקב"ה סלח לישראל על חטא העגל.
אבל איך ייתכן שבאותו פסוק עצמו רמוזים גם דברי פורענות וגם דברי נחמה?
על כך עונה המגיד מדובנא במשל הבא:
המשל
עשיר אחד חיפש כלה ראויה לבנו האהוב. לאחר חיפושים רבים נמצאה בת עשירים הגונה ומכובדת מכל הבחינות.
העשיר ובנו נסעו לבית המשפחה כדי לסכם את תנאי השידוך. כבר בכניסתם הבחין העשיר בבית המלא חפצי נוי יקרי ערך, כלי כסף מפוארים וסטים יוקרתיים על השולחן. לבו התמלא שמחה: "אכן - עשיר גדול הוא מחותני העתידי".
הצדדים ישבו, סיכמו את כל התנאים, ונפרדו לשלום.
לקראת החתונה שב העשיר לבקר בבית המחותן כדי לדון בסדרי החתונה. אך הפעם, מיד עם כניסתו, הבחין בשינוי גדול: כל החפצים היקרים נעלמו, הארונות ריקים, ועל השולחן הונחו קערות חרס פשוטות.
פניו נפלו, ובעל הבית שאל: "מדוע פני אדוני קהים?"
העשיר גמגם: "דומני שאולי טעיתי... חשבתי שאתה אדם עשיר..."
המחותן חייך ואמר: "אה, זה? אל תדאג. הזדמנה לידי עסקה גדולה. לשם כך לקחתי הלוואה גדולה מהבנק, ומשכנתי את כל נכסיי. בעוד כמה ימים תושלם העסקה, ואשלש את הוני."
הנמשל
גם בית המקדש נמסר כמשכון בגלל עוונותינו, ולכן חרב.
אבל זהו משכון זמני בלבד.
כאשר תגיע עת הגאולה - בית המקדש ישוב ויירד מן השמים במלוא תפארתו, וכל הכבוד שהיה בו בתחילה יחזור ויתגלה.