כאן מעיינים (ויקרא) - מנחה

מקרא ופירושו.

👈ויקרא פרק ב פסוק א:

מקרא:

וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לה'

סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ

וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן

וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה

ופירושו:

ואדם - לרוב, חסר אמצעים - שרוצה להקריב לה' מתנה מהצומח (זולה יותר מקרבן מן החי),

יביא עשירית האיפה סולת חיטים, שהיא החלק המובחר שבקמח, ויניח אותה בכלי שרת,

ויצוק לוג שמן זית על הסולת (ויבלול),

ויפזר - על צדה האחד של התערובת - קומץ לבונה, שהיא גרגרי בושם עשוי משרף אילן. 

👈ויקרא פרק ב פסוק ב:

מקרא:

וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים

וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ

עַל כָּל לְבֹנָתָהּ

וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה

אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה'

ופירושו:

ויביא אל הכהן, את התערובת (שבתוך כלי השרת),

שייטול קומץ מתוך תערובת הסולת והשמן (אך ללא הלבונה), ויקבל אותו בתוך כלי שרת (אחר),

ואח"כ ילקט את כל גרגרי הלבונה, ויתן אותם בתוך הכלי שבו הקומץ,

וישרוף את הקומץ והלבונה על אש המזבח - ובכך ייזכר המתנדב,

בהקטרה זו - לטובה ולנחת רוח לפני ה'.

👈ויקרא פרק ב פסוק ג:

מקרא:

וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה

לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו

קֹדֶשׁ קָדָשִׁים

מֵאִשֵּׁי ה'

ופירושו:

ויתרת התערובת (לאחר שהופרשו ממנה הקומץ והלבונה),

תינתן לכהנים, אשר יאפו אותה (כמצה - ללא חמץ), ויאכלו אותה,

במגבלות הנובעות מהגדרתה כ'קדשי קדשים':
1. מי? רק כהנים זכרים.
2. היכן? רק בתוך העזרה.
3. מתי? רק למשך יום ההקרבה והלילה שאחריו.

היתר האכילה (לכהנים) - רק לאחר נתינת האזכרה (הקומץ והלבונה) על האש.

📻 בפוסט "יש לי מושג 👈 ויקרא" תוכלו לצפות בהדגמת התהליך.