כי תשא: מלבוש של שבת

לשמור על מה שנשאר

אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם

את מעלת השבת על פני שאר ימי החול ביאר המגיד מדובנא במשל יפה.

המשל:

סוחר הביא אריגים יקרים במיוחד כדי לתפור לבנו הצעיר בגדים חדשים.
הוא מסר את כל הבדים לחייט, וכל בגד שהחייט סיים – לבש אותו הבן מיד.

כשהחייט עמד לסיים את כל הבגדים ולא נותר אלא בגד אחד אחרון, יצא הנער אל הרחובות להשוויץ בבגדיו החדשים. חברו, שקינא בו, דחף אותו אל הבוץ, והנה התקלקלו כל הבגדים – מלבד האחרון, שעדיין היה אצל החייט ונשמר בשלמותו.

כשקיבל הבן את הבגד האחרון, הזהיר אותו אביו ואמר:
"הישמר בני שלא תכתים בגד מפואר זה. הוא יישאר לבדו בשלמותו, ויהיה עדות לכך שכל הבגדים היו בתחילה יפים ומהודרים, ורק אירע להם קלקול מבחוץ."

הנמשל:

ששת ימי החול נפגמו בעקבות חטא האדם הראשון וזוהמת הנחש, ולכן קשה לנו לחוש את מתיקות המצוות.
רק יום אחד נשמר בשלמותו – יום השבת. החטא אירע ביום שישי, בשעה שהשבת עדיין לא באה לעולם בפועל, אלא הייתה "בכוח" בידיו של הבורא. לכן לא נפגמה.

ומכיוון שנשארה בשלמותה, השבת מעידה על טהרתם הראשונית של כל שאר הימים, קודם שנפגעו מן החטא.