הליכות עולם (כי תשא) - כיצד מהווה השבת עֵדוּת על בריאת העולם?

לוח שנה אדר תשפ"ה
-תזכורת שבועית לחידוש העולם ויציאת מצרים-

"אוֹת הִוא לְעֹלָם
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ"

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ (של שמירת שבת), שֶׁנִּהְיֶה פְּנוּיִם מֵעֲסָקֵינוּ לִכְבוֹד הַיּוֹם, לִקְבֹּעַ (להשריש) בְּנַפְשֹׁתֵינוּ (את) אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם (דהיינו שהעולם נוצר 'יש מאין' ולא התפתח מעצמו),
שֶׁהִיא (האמונה הזו בחידוש העולם) חֶבֶל הַמּוֹשֶׁכֶת (בעקבותיה) כָּל יְסוֹדֵי הַדָּת (היהודית).

וְנִזְכֹּר בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יָמִים חֲלוּקִים, וּבַשְּׁבִיעִי לֹא נִבְרָא דָּבָר.
וּבְכָל יוֹם וְיוֹם נִבְרְאוּ עִנְיָנִים חֲלוּקִים, לְהוֹרוֹת עַל הָרָצוֹן הַפָּשׁוּט,
שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַמִּתְפַּלְסְפִים - הַנִּמְאָסִים לָנוּ בְּדַעְתָּם זֶה - שֶׁחוֹשְׁבִים לֵאמֹר, שֶׁעִם הֱיוֹתוֹ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה הַכֹּל (כלומר, הפילוסופים טוענים שה' 'מצא' את העולם כבר מוכן).

וּבִמְנוּחָתֵנוּ בַּשְּׁבִיעִי, זֵכֶר (יש) לָנוּ בְּחִדּוּשׁוֹ שֶׁל עוֹלָם (יש מאין),
כִּי כְּשֶׁיִּשְׁבְּתוּ בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם, בְּיוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ,
וְיִשְׁאַל כָּל שׁוֹאֵל מָה עִלַּת (סיבת) זֹאת הַמְּנֻחָה?
וְיִהְיֶה הַמַּעֲנֶה "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה'" וְגוֹ',
(אז) כָּל אֶחָד יִתְחַזֵּק מִתּוֹךְ כָּךְ בָּאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית.

וּמִלְּבַד זְכִירַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, יֵשׁ בּוֹ (ביום השביעי, גם) זְכִירַת נֵס מִצְרַיִם, שֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים שָׁם, וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לָנוּחַ בְּעֵת חֶפְצֵנוּ בִּמְנֻחָה, וְהָאֵל הִצִּילָנוּ מִיָּדָם, וְצִוָּנוּ לָנוּחַ בַּשְּׁבִיעִי.
וְעַל כֵּן, זָכַר (הזכיר) בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (בספר דברים, את) זֶה הַשֹּׁרֶשׁ (הטעם) הַשֵּׁנִי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּ
מְנֻחָה, וְאָמַר שָׁם בְּמִצְוַת שַׁבָּת ""וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְגוֹ' "עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת".

(ספר החינוך)


ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר