-ריקוד של דגים, של מרק ושל בשר-
"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ"
פַּעַם, בְּלֵיל שַׁבָּת, הִתְכּוֹנְנוּ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהָסֵב לִסְעוּדָה.
לְאַחַר שֶׁעָרַךְ אֶת הַקִּדּוּשׁ, הִתְחַייֵּךְ לְפֶתַע הבעש"ט, וְהָיָה חִיּוּכוֹ הוֹלֵךְ וּמַרְחִיב עַד שֶׁהָפַךְ לִשְׂחוֹק גָּדוֹל.
מִשֶּׁשָּׂחַק הָרַבִּי - שָּׂחֲקוּ גַּם הַתַּלְמִידִים, אֲבָל לִשְׁאֹל אֶת רַבָּם לְפֵשֶׁר הַשְּׂחוֹק - לֹא הֵעֵזּוּ.
מִשֶּׁהַחַלָּה הַסְּעוּדָה וְהֻגְּשׁוּ הַדָּגִים, צָחַק הבעש"ט בַּשֵּׁנִית, וְלִקְרַאת סִיּוּם הַסְּעוּדָה, שָּׂחַק בַּשְּׁלִישִׁית.
וְהַתַּלְמִידִים - רוֹאִים וִירֵאִים, שׂוֹחֲקִים וּתְמֵהִים.
הָלְכוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֵצֶל רַבִּי זְאֵב קִיצִיס, וּבִקְּשׁוּהוּ לְבָרֵר אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר.
וְזֹאת לְמוֹדָעִי, כִּי כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי זְאֵב, לְהִכָּנֵס אֶל רַבּוֹ במוצש"ק, בְּעֵת שֶׁהָיָה הבעש"ט מְעַשֵּׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ. אָז הָיָה רַבִּי זְאֵב שׁוֹטֵחַ בְּפָנָיו אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ לוֹ בְּמַהֲלַךְ הַשַּׁבָּת.
נִכְנַס רַבִּי זְאֵב בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְשָׁאַל "יֹאמַר לִי רַבֵּנוּ, עַל מָה וְלָמָּה שָׂחַק שְׂחוֹק גָּדוֹל אֶמֶשׁ בִּסְעוּדַת שַׁבָּת?"
"בּוֹא וְאַרְאֶךָּ", עָנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְצִוָּה עַל עֶגְלוֹנוֹ הַנָּכְרִי לִרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים לָעֲגָלָה וּלְהִתְכּוֹנֵן לִנְסִיעָה.
עָלָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲגָלָה, עָלָה גַּם רַבִּי זְאֵב, וְאַף כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עָלוּ
נָסְעָה הָעֲגָלָה הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ כָּל הַלַּיְלָה, וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, הִגִּיעוּ לָעִיר קוֹזְ'נִיץ.
מִשֶּׁשָּׁמְעוּ בְּנֵי הָעִיר אֶת דְּבַר בּוֹאָם שֶׁל הָאוֹרְחִים הָרָמִים, מִהֲרוּ לְהַזְמִינָם לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית פַּרְנַס הָעִיר.
צִוָּה הַבעש"ט לָלֶכֶת וּלְהָבִיא לְפָנָיו אֶת רַבִּי שַׁבְּתַי כּוֹרֵךְ-סְפָרִים.
תָּהָה הַפַּרְנָס: "מָה לְךָ וּלְזָקֵן זֶה? הֲלֹא הוּא מֵהָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר בְּעִירֵנוּ?"
נַעֲנָה הַבֵּעשְׁ"ט וְאָמַר "וְאַף עַל פִּי כֵן, רְצוֹנִי שֶׁתְּבִיאוּהוּ אֵלַי".
שָׁלְחוּ לְרַבִּי שַׁבְּתַאי, וּבָא.
אָמַר לוֹ הַבעש"ט: "קְרָא נָא גַּם לְאִשְׁתְּךָ שֶׁתָּבוֹא לְכָאן".
שָׁלְחוּ לָהּ וּבָאָה.
פָּנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶל רַבִּי שַׁבְּתַי, וּבִקֵּשׁ: "סַפֵּר נָא לָנוּ, בִּמְחִילָה, מָה עֲשִׂיתֶם אַתָּה וְזוּגָתְךָ אֶמֶשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת? סַפֵּר וְאַל תַּעֲלִים דָּבָר".
נָבוֹךְ ר' שַׁבְּתַי וְאָמַר: "לֹא אֲכַחֵד מִכֶּם דָּבָר. דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם אֲסַפֵּר. וְאִם חָטָאתִי חָלִילָה, אָנָּא הוֹרוּ לִי אֶת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה".
וְכָךְ סִפֵּר:
"מִתְפַּרְנֵס אֲנִי מִמְּלֶאכֶת כְּרִיכַת סְפָרִים. וְאָמְנָם, בֶּעָבָר, בְּעֵת שֶׁהָיְתָה פַּרְנָסָתִי טוֹבָה, נוֹהֵג הָיִיתִי לִקְנוֹת בְּיוֹם חֲמִישִׁי אֶת כָּל צָרְכֵי הַשַּׁבָּת, וְאִשְׁתִּי - אֵשֶׁת חַיִל - הָיְתָה אָז אוֹפָה וּמְבַשֶּׁלֶת, וּמְתַקֶּנֶת אֶת כָּל צָרְכֵי הַסְּעוּדָה.
בְּיוֹם שִׁשִּׁי, הָיִיתִי הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְקוֹרֵא בִּמְתִינוּת אֶת סֵפֶר 'שִׁיר הַשִּׁירִים' וְאֶת כָּל הַפִּיּוּטִים וְהַמִּשְׁנִיּוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּסֵפֶר הַ'תִּקּוּנִים' לְיוֹם הַשַּׁבָּת. וְהָיִיתִי נִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד לְאַחַר תְּפִלַּת לֵיל הַשַּׁבָּת.
אֶלָּא, שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה זָקַנְתִּי - וְתַשׁ כּוֹחִי,
וְאַף חָלִיתִי - וְהוּרְעָה פַּרְנָסָתִי.
צַעַר וְעֹנִי הֵם מְנַת חֶלְקִי, וְאֵין בְּיָדִי לִקְנוֹת אֶת צָרְכֵי הַשַּׁבָּת בְּרַחֲבוּת כְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְתִּי מִנְּעוּרַי.
וְלַמְרוֹת זֹאת, אֵינִי מְוַתֵּר עַל מִנְהָגִי לָבוֹא אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לִקְרַאת הַשַּׁבָּת".
"וְהִנֵּה" - הִמְשִׁיךְ הַכּוֹרֵךְ הַזָּקֵן לְסַפֵּר - "בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן, לֹא נוֹתְרָה בְּיָדִי אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת, וּבֵיתִי נוֹתַר רֵיקָם מִכָּל טוֹבָה. וְאַף עַל פִּי כֵן, בֹּשְׁתִּי מִלִּפְשֹׁט יָדִי לְבַקֵּשׁ מַטְבֵּעַ מִקֻּפַּת הַצְּדָקָה, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי מוּטָב אֶתְעַנֶּה וְאָצוּם בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶזְדַּקֵּק לַבְּרִיּוֹת.
גַּם אֶת אִשְׁתִּי הַצַּדֶּקֶת, הִשְׁבַּעְתִּי לְבַל תִּפְנֶה לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ, וּלְאַחַר שֶׁנֶּעֶתְרָה לִי, וְנִשְׁבְּעָה, יָצָאתִי כְּמִנְהָגִי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת.
תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי, נָטְלָה זְקֵנָתִי אֶת הַיָּעֶה וְהַמְּטַאֲטֵא, וְהֵחֵלָּה לְכַבֵּד אֶת הַבַּיִת, וּלְנַקֵּר אֶת כָּל הַחֹרִים וְהַסְּדָקִים לִכְבוֹד שַׁבָּת.
וְהִנֵּה, בְּחוֹר אֶחָד, מָצְאָה זוּג כְּפָפוֹת יְשָׁנוֹת, שֶׁאָבְדוּ לָהּ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. אֶת הַכְּפָפוֹת הַלָּלוּ, תָּפַרְנוּ בִּימֵי הַשֹּׂבַע, וְהֵן הָיוּ מְעֻטָּרוֹת בְּכַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים עֲשׂוּיִים כֶּסֶף וְזָהָב.
מִיָּד הָלְכָה אִשְׁתִּי אֶל הַצּוֹרֵף, וּמָכְרָה לוֹ אֶת חוּטֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וּבַתְּמוּרָה שֶׁקִּבְּלָה, רָכְשָׁה וְהֵכִינָה אֶת כָּל צָרְכֵי הַשַּׁבָּת.
מִשֶּׁהִסְתַּיְּמָה תְּפִלַּת עַרְבִית, וְהָאֲנָשִׁים יָצְאוּ לְבָתֵּיהֶם, פָּנִיתִי אַף אֲנִי לְבֵיתִי.
כְּבָר מֵרָחוֹק רָאִיתִי נֵרוֹת דּוֹלְקִים בְּאוֹר יְקָרוֹת, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי - הִנֵּה לֹא הִתְאַפְּקָה אִשְׁתִּי הַזְּקֵנָה, וּבִקְּשָׁה אֶת עֶזְרַת הַשְּׁכֵנִים.
וְאָמְנָם, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי וְרָאִיתִי אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל טוּב - חַלּוֹת וְדָּגִים, בָשָׂר וּמַטְעַמִּים, כִּמְעַט שֶׁלֹּא עָצַרְתִּי בְּרוּחִי, וּבִקַּשְׁתִּי לִגְעֹר בָּהּ. וְרַק מִשֶּׁנִּזְכַּרְתִּי שֶׁשַּׁבָּת הַיּוֹם, שָׁתַקְתִּי, עָרַכְתִּי אֶת הַקִּדּוּשׁ, וְטָעַמְתִּי מִן הַדָּגִים.
רַק אָז פָּנִיתִי לְזוּגָתִי וְאָמַרְתִּי 'רוֹאֶה אֲנִי כִּי לֹא הִצְלַחְתָּ לְהִתְאַפֵּק מִלְּבַקֵּשׁ צְדָקָה'.
אֶלָּא שֶׁאָז, סִפְּרָה לִי אֶת דְּבַר הַכְּפָפוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ, וְנָתַתִּי שֶׁבַח וְתוֹדָה לה'.
בְּשִׂמְחָתִי כִּי רַבָּה, נָטַלְתִּי אֶת יְדֵי אִשְׁתִּי בְּיָדַיי, וְיַחַד חוֹלַלְנוּ וְרָקַדְנוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים גָּאָה לִבֵּנוּ וְרָקַדְנוּ: אַחֲרֵי הַדָּגִים, אַחֲרֵי הַמָּרָק וְאַחֲרֵי הַבָּשָׂר.
וְעַתָּה רַבִּי קָדוֹשׁ, אִם חֵטְא חָטָאתִי כְּשֶׁרָקַדְתִּי עִם אִשְׁתִּי בְּשַׁבָּת, זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ – שֶׁתַּרְאֶה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה".
שָׂחַק הַבֵּעשְׁ"ט וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי כָּל הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם, צָחֲקוּ וְרָקְדוּ עִמּוֹ, וּבִגְלַל זֹאת, שָׂמַחְתִּי וְצָחַקְתִּי גַּם אֲנִי".
פָּנָה הבעש"ט לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל ר' שַׁבְּתַי, וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "בְּמָה תַּחְפְּצִי? הַאִם בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד, אוֹ בְּבֵּן שֶׁיִּוָּלֵד לְךָ לְעֵת זִקְנָתְךָ?" (כִּי הָיוּ ר' שַׁבְּתַי וְאִשְׁתּוֹ חֲשׂוּכֵי בָּנִים).
עַל אֲתָר עָנְתָה הַצִּדְקָנִית: "כַּמָּה שָׁנִים נוֹתְרוּ לִי?
הֲרֵי אֲנִי כְּבַת שִׁבְעִים שָׁנָה, טוֹב יוֹתֵר שֶׁאֶזְכֶּה בְּבֵן הָגוּן".
אָז אָמַר לָהּ הבעש"ט: "אִם כָּךְ, אֲבַשֵּׂר לָךְ כִּי בְּעוֹד שָׁנָה אַתְּ יוֹלֶדֶת בֵּן, וְהוּא יָאִיר אֶת עֵינַי יִשְׂרָאֵל וִישַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמָתֵךְ לְאַחַר מוֹתֵךְ".
וּכְפִי שֶׁהִבְטִיחַ - כָּךְ הָיָה.
וְלַשָּׁנָה, יָלְדָה הָאִשָּׁה בֶּן - הוּא רַבִּי יִשְׂרָאֵל - הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ זצ"ל.