ויקהל: הַקֶּרֶס נִּתְקַע בְּכֶרֶס הַקֵּיסָר בָּרֶכֶס

האם הכותרת היא סתם 'התנגשות צלילים' - או משפחה לשונית אחת?

אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו

אז זהו, שכל מילות הכותרת (הַקֶּרֶס נִּתְקַע בְּכֶרֶס הַקֵּיסָר עַל הָרֶכֶס) קשורות!!

עפ"י הגדרת Oxford Languages, קֶּרֶס הנו: וָו כָּפוּף, אַנְקוֹל לְחִבּוּר קְצָווֹת

מכאן ואילך, הכל מתחבר!

S קְרִיסָה - בשל צורתו הכפופה כמי שקרס.

S קַרְסֹל - לדעת אברבנאל הנו הבֶּרֶךְ המאפשרת כיפוף.

S צְלַב קֶרֶס (1) - בשל הזוויות הכפופות שלו.

S קְשִׁירָה - בשל תפקידו לקשור ולחבר בין קצוות/חלקים (חילופי האותיות השיניות ס-ש).

S קְרִיצָה - סגירת העין באמצעות חיבור העפעפיים.

S רֶכֶס - קבוצת הרים המחוברים זה לזה (כדברי רש"י על הפסוק בישעיהו "וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה")

S רוֹכְסַן - (רִיצְ'רָץ') נועד לרכיסה וחיבור.

S כֶּרֶס - מעטפת הקושרת ומחברת יחד, את האיברים הפנימיים.

S קֶצֶר - מגע וחיבור חשמלי שלא עלה יפה.

S קֻרְצָה - הלשנה במסגרת סעודה המחברת בין אנשים (עפ"י הפסוק "גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי" בספר דניאל). 

👈ומאחר שמילים רבות בעברית, מתארות דבר והיפוכו, הרי שמתוך החיבור והקשירה, נולדו חיתוך וכריתה:

S קְצִירָה - חיתוך וכריתה של הצומח.

S קֶרֶץ -  חיתוך וכריתה עפ"י הפסוק "עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא" בספר ירמיהו, (המתאר את הריגת תושבי מצרים באמצעות שחיטה).

S צְלַב קֶרֶס (2) - בשל הפסים החותכים וחוצים אותו. (קרויס ביידיש לַחֲצוֹת).

S קְרָאוּס - שם משפחה גרמני, המצביע על אדם בעל שיער מקורזל - מופרד. 

S סֵרוּק - הפרדת השערות.

S קֵיסָר - מלך, ע"ש המלך הרומאי שנולד בניתוח קיסרי - בהפרדה וביקוע בטן אמו (מסכת עבודה זרה דף י).

S קְרִיס-קְרֹס במייבש הכביסה - מבצע חֲצִיָּה (חיתוך) וְהַטָּיָה (כיפוף) של כיוון התנועה.

לסיכום

העברית מרבה לקשור מילים דרך צליל, צורה ותנועה. לפעמים הקשר אטימולוגי ממשי, ולפעמים רק הדהוד סמנטי - אך תמיד נחשף עולם שלם מאחורי האותיות. 

ה’קרס’ של המשכן אינו רק ווי מתכת: הוא פותח שער למשפחת מילים של כיפוף, חיבור - ולעתים גם הפרדה וחיתוך. השפה עובדת בדיוק כך.