הבורח משררה - שררה רודפת אחריו!
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה"
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד"
- כָּל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר שְׂרָרָה - שְׂרָרָה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ.
- וְכָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִשְּׂרָרָה - שְׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו.
👍שָׁאוּל בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִמְלֹךְ.
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה' הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ? וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים".מַהוּ אֶל הַכֵּלִים?
כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ (לשאול) דְּבַר הַמְּלוּכָה, אָמַר לָהֶם: אֵינִי רָאוּי לְמַלְכוּת. אֶלָּא, שָׁאֲלוּ (תשאלו) בָּאוּרִים וְתֻמִּים אִם אֲנִי רָאוּי. וְאִם לָאו - הַנִּיחוּ (תעזבו) אוֹתִי.
מִיָּד, "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה'". מִיָּד הֶחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים.
"וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים".
וְכֵן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַכֵּלִים, אֵלּוּ אוּרִים וְתֻמִּים, וְהַבּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה - הַשְּׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם הַזֶּה".
👎וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל רָדַף אַחַר הַשְּׂרָרָה, וְהַשְּׂרָרָה בָּרְחָה מִמֶּנּוּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֵךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה, אֶל אֲחֵי אִמּוֹ" וְגוֹ', וְהָרָגָם כֻּלָּם עַל אֶבֶן אַחַת וּמָלַךְ עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם. וּלְבַסּוֹף, "וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וּבֵין אֲבִימֶלֶךְ", וְהָרְגָה אוֹתוֹ אִשָּׁה.
👍וּמֹשֶׁה בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה.
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה" - "וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח".
אָמַר רַבִּי לֵוִי: שִׁבְעָה יָמִים הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה לְשָׁלְחוֹ. וְהוּא מְשִׁיבוֹ, "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל" וְגוֹ'.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ (נשבע אני) שֶׁסּוֹפְךָ לֵילֵךְ.
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ וְאָמַר "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלַח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדוּנִי",
אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע (פרעה), "מִי ה'?"
הִתְחִיל מֹשֶׁה אוֹמֵר, אֲנִי כְּבָר עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי - הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ.
אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָשַׁבְתָּ לְךָ? בֹּא דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
וְכֵן (מינה אותו מחדש) עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר: "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה", "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה",
לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה.
לַסּוֹף (גם) הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְ(גם) קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וֶהֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, וְהוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן, וְהֶעֱלָה לָהֶם אֶת הַבְּאֵר, וְהִגִּיז (הפריח) לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן.
וְאָמַר, מִכָּאן וָאֵילָךְ מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת? - עָמַד וְיָשַׁב לוֹ.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, יֵשׁ לִי (עוד לתת לך) מְלָאכָה גְּדוֹלָה מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ.
יֵשׁ לְךָ לְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל (דיני) טֻמְאָה וְטָהֳרָה, (ו)לְהַזְהִירָן הֵיאַךְ יִהְיוּ מַקְרִיבִין בָּנַי קָרְבָּן לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן".
(מדרש תנחומא)