-מְלִיקָה וּקְמִילָה-
"וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ"
🐔מְלִיקָה היא הפרדה/חלוקה/ניתוק של ראש קרבן העוף מגופו.
השרש מ.ל.ק מוזכר בתורה רק בפרשתנו.
🔪דומה לה המילה מִילָה - המבטאת אף היא - חלוקה וניתוק.
🏴☠️שלל המלחמה או השוד, נקרא מַלְקוֹחַ, כיוון שהוא מופרד ומנותק מרשות המנוצחים.
🍕גם הפועל פִּלֵּג מורה על חלוקה (פ-מ בומ"פ, ג-ק גיכ"ק), וממנו פֶּלֶג (מים), פְּלֻגָּה ומִפְלָגָה.
💩פִּגּוּל הוא דבר מאוס. בשל כך, מתרחק האדם ומתנתק ממנו.
🌾מַגָּל משמש לקצירת תבואה - בפעולה זו מנותקת השיבולת מהגבעול.
🚬גְּמִילָה היא פרידה וניתוק מהרגל וותיק (הפעוט היונק או הבוגר המעשן).
💲בְּמִלְגָּה וּבְגִמְלָה מקבלים חלק מתוך הסכום השלם.
☀️מעניין שהפעולה הראשונה לאחר שחיטת העוף נקראת מְלִיגָה.
בפעולה זו יוצקים עליו רותחין, כדי להקל את ההפרדה והמריטה של נוצותיו.
😈במסכת סנהדרין מופיע הביטוי 'חִילָק וּבִילָק' שמשמעו שדים ורוחות.
ייתכן שהם נקראים כך בשל היותם חלוקים ומופרדים מבני האדם (לכן קרויים גם 'חיצוניים').
🥀אגב, בעקבות המְלִיקָה - העוף מת וקָמֵל...