כולם נשא הרוח
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא... וְעָשָׂה... בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא,
יָקוּם וְיִקַּח אַחְרָיוּת.
כִּי גַּם הַחוֹטֵא בִּשְׁגָגָה,
לֹא יֵעָנֶה בְּסַלְחָנוּת.
אָמְנָם כֻּלָּנוּ בְּנֵי אָדָם,
אֵינֶנּוּ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת.
אַךְ יִזְכֹּר נָא הַחַף הַתָּם,
שֶׁאֶת הַצִּבּוּר הוּא מְשָׁרֵת.
לֹא! לֹא אֶנְקֹב כָּאן בְּשֵׁם,
לֹא אוֹרֶה עַל אִישׁ בְּאֶצְבַּע.
כִּי לֹא רַק הָאֶחָד אָשֵׁם,
כֻּלָּם שֻׁתָּפִים לַקּוֹנְסֶפְּצִיָּה.
לְכֻלְּכֶם עָבָר מְפֹאָר,
תְּרַמְתֶּם עֲשִׂיתֶם, תּוֹדָה.
כָּל מָה שֶׁבְּנִיתֶם - נִשְׁאַר,
אֵינֶנּוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה.
לְעוֹלָם נְכַבֵּד וְנוֹקִיר,
אֶת שֶׁעָשׂוּ לֵילוֹת בְּמַאֲרָב.
שֶׁהִשִּׂיגוּ נִצָּחוֹן מַזְהִיר,
וְהִכְרִיעוּ אֶת הַקְּרָב.
לַגֵּנֵרָלִים בַּיָּמִין וּבַשְּׂמֹאל,
לַמְּדִינָאִים בַּעֲלֵי הַמָּעוֹף.
בֶּאֱמֶת, תּוֹדָה עַל הַכֹּל,
כְּבָר הִגִּיעַ לָנוּ לַסּוֹף.
אֲנַחְנוּ רוֹצִים מַנְהִיגִים,
שֶׁיּוֹדְעִים לְהַפְגִּין אֶמְפַּתְיָה.
שֶׁפּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי רַחֲמִים,
שֶׁלֹּא מְחַפְּשִׂים סִימְפַּטְיָה.
אִישִׁים שֶׁחֲזָקִים כְּצוּקִים,
אַךְ יוֹדְעִים לְהַאֲזִין מְצוּקָה.
אִישִׁים שֶׁאֵינָם מְצַקְצְקִים,
שֶׁאֵין דַּרְכָּם צְעָקָה.
שֶׁלֹּא מְטִילִים קוֹצִים,
גַּם כְּשֶׁהֵם עַל הַקָּצֶה,
וּבְבוֹא צוּק הָעִתִּים,
הַנִּמְצָא אִישׁ כָּזֶה???