-השינוי הוא בַּנְּגִישׁוּת עבורנו-
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם"
למה דווקא בעשרת ימי תשובה יש לאדם סיכוי גדול יותר להתקרב אל ה'? כך שואל המגיד מדובנא. וכי השתנה משהו אצל הקב"ה??
ועונה במשל
בעיר קטנה, בלב הממלכה הגדולה, חיו אנשים פשוטים. פעם אחת, תושבי העיר מרדו במלך. הם הפרו את חוקיו, דיברו נגדו, וכעסו עליו. המלך, שישב בארמונו הרחוק והמפואר, שמע על כך ונפגע עד עומק ליבו. הוא גזר עליהם חרם וניתק איתם כל קשר.
מי שרצה להתפייס עם המלך, היה צריך לעבור דרך ארוכה וקשה: לעבור מחסומים, להתדפק על דלתות שמורות ומאובטחות, ולחפש מקורבים רבי מעלה שיפתחו לו שערים. אבל רוב האנשים הפשוטים — איכרים, סוחרים, חייטים — אפילו לא חלמו שיוכלו להגיע אל המלך בעצמם.
ואז, הגיע יום מיוחד.
בלי התרעה מוקדמת, המלך עצמו יצא מארמונו והגיע לעיר. הוא עבר ברחובות, פניו רגועות, עיניו חמות. הוא הושיב את עצמו בשער העיר, הכריז בקול רם:
״כל מי שיש בליבו רצון לבקש מחילה — יבוא אליי. היום אין שומרים. אין מחיצות. ליבי פתוח.״
תדהמה אחזה בתושבים. אנשים מיהרו, דמעות בעיניהם, עזבו את מלאכתם ורצו אל המלך. אפילו הפשוטים ביותר, אלה שפעם לא העזו להרים עיניים, עמדו לפניו וביקשו סליחה. והמלך, ברוב טובו, חייך לכל אחד — וקיבל אותם באהבה.
הנמשל
כל השנה, שערי השמים מקשים על תפילה היחיד - ובפרט אם אינה בכוונה - להיכנס אל ה'.
אבל בעשרת ימי תשובה, הקב"ה "יורד" ומתגלה אלינו מקרוב. אין מחסומים.
כל אחד, גם יחיד פשוט, יכול לפנות אליו, לשוב בתשובה — ולזכות למחילה.
(מעובד ע"י משלי המגיד מדובנא)