-לשון הרע לא מדבר אליי-
"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע"
... דָּבָר אַחֵר, "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע", הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זה שכתוב) "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים".
מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד, שֶׁהָיָה מַחֲזִיר (מסתובב) בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי (עיר בגליל), וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן (מי רוצה לקנות) סַם חַיִּים?" אוֹדְקִין עֲלֵיהּ (נדחקו עליו כל הבריות).
רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב (יושב) וּפָשֵׁיט (ועוסק בפשט המקראות) בְּתוּרְקְלִינֵיהּ (בטרקלינו).
שָׁמְעֵיהּ (שמע רבי ינאי) דְּמַכְרִיז (שהוא מכריז) "מַאן בָּעֵי סַם חַיִּים?".
אֲמַר לֵיהּ (אמר לו רבי ינאי): "תָּא (בוא) סַק (עלה) לְהָכָא (לכאן) זַבִּין (ותמכור) לִי".
אֲמַר לֵיהּ (אמר לו הרוכל): "לָאו אַנְתְּ (לא אתה) צָרִיךְ לֵיהּ (זקוק לזה) וְלָא דְכַוָּותָךְ (ולא אנשים כמוך).
אַטְרַח עֲלֵיהּ (הפציר בו), סָלֵיק לְגַבֵּיהּ (ועלה אליו), הוֹצִיא לוֹ (הרוכל) סֵפֶר תְּהִלִּים. הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים", מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (מה כתוב בהמשך?) "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב".
אָמַר רַבִּי יַנַּאי (בהתפעלות): "אַף שְׁלֹמֹה (המלך) מַכְרִיז וְאוֹמֵר שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".
אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט (את המשמעות העמוקה והפשוטה) עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ (ולימד אותי), מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים".
לְפִיכָךְ, משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע", תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע (שבגין הלשון הרע שדיבר, והשם הרע שהוציא - לקה בצרעת)
(ויקרא רבה)