מצורע: רוצה "סגולה" לחיים טובים?

תכריז: "לשון הרע לא מדבר אליי"

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש "ויקרא רבה"

מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד, שֶׁהָיָה מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי,
וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן סַם חַיִּים?"
אוֹדְקִין עֲלֵיהּ.

רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב בְּתוּרְקְלִינֵיהּ וּפָשֵׁיט.
שָׁמְעֵיהּ דְּמַכְרִיז "מַאן בָּעֵי סַם חַיִּים?".
אֲמַר לֵיהּ : "תָּא סַק לְהָכָא זַבִּין לִי".
אֲמַר לֵיהּ: "לָאו אַנְתְּ צָרִיךְ לֵיהּ, וְלָא דְכַוָּותָךְ.

אַטְרַח עֲלֵיהּ, סָלֵיק לְגַבֵּיהּ.
הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים".
מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ?
- "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב".

אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".

אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים".

לְפִיכָךְ, משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע", תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

מעשה ברוכל אחד שהיה עובר בעיירות הסמוכות לציפורי, ומכריז בקול גדול:
״מי רוצה לקנות סם חיים?״

מיד נדחקו אליו האנשים.

באותה שעה היה רבי ינאי יושב בטרקלינו ועוסק בפירוש המקראות. שמע את קול ההכרזה:
״מי רוצה סם חיים?״
אמר לרוכל:
״בוא, עלה לכאן ומכור לי״.

השיב לו הרוכל:
״לא אתה זקוק לזה, ולא מי שכמותך״.

אך רבי ינאי הפציר בו, עד שעלה אליו. הוציא הרוכל ספר תהלים, הראה לו פסוק ואמר:
״מי האיש החפץ חיים״.
ומה נאמר מיד אחריו?
״נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב״.

התפעל רבי ינאי ואמר:
״אף שלמה המלך מכריז ואומר: ‘שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו’״.
והוסיף:
״כל ימי הייתי קורא את הפסוק הזה, ולא ידעתי היכן פשוטו ומשמעותו, עד שבא רוכל זה והודיעני: ‘מי האיש החפץ חיים’״.

לפיכך, כשמשה מזהיר את ישראל ואומר:
״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״ –
אין זו אלא תורת המוציא שם רע,
שמפני לשון הרע שדיבר – לקה בצרעת.