כאן מעיינים (תזריע) - טהרת היולדת

 

מקרא ופירושו.

👈ויקרא פרק יב פסוק ב:

מקרא:

... אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ

וְיָלְדָה זָכָר

וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים 

כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא

ופירושו:

אשה אשר תֵּלֵד יָלוּד, או נֵפֶל מָחוּי (נמס),

אזי, ככל שמדובר בזכר,

תהיה טמאה ואסורה לבעלה, במשך שבעה ימים,

כמו דין האשה המורחקת בתקופת נידתה.

 

👈ויקרא פרק יב פסוק ג:

מקרא: 

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ

ופירושו:

ואת הבן הזכר - יש למול ביום השמיני ללידתו.

👈ויקרא פרק יב פסוק ד:

מקרא:

וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים

תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה

בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ

ופירושו:

(ולאחר שבעת ימי הטומאה בגין לידת הזכר), יעברו עליה עוד 33 יום,

שבהם תשהה במצב טהרה, ותהא מותרת לבעלה - גם אם היא מדממת.

ברם, עדיין ייאסר עליה לאכול/לגעת בתרומה/בקרבנות, וכן להיכנס למקדש, עד שקיעת החמה ביום הארבעים ללידה.

👈ויקרא פרק יב פסוק ה:

מקרא:

וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד

וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ

וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה

ופירושו:

ואם ילדה נקבה, 

אזי, תהיה טמאה ואסורה לבעלה, במשך ארבעה עשר ימים,

כמו דין האשה המורחקת בתקופת נידתה.

(ולאחר השבועיים), יעברו עליה עוד 66 יום, שבהם תשהה במצב טהרה, ותהא מותרת לבעלה - גם אם היא מדממת. ברם, עדיין ייאסר עליה לאכול/לגעת בתרומה/בקרבנות, וכן להיכנס למקדש, עד שקיעת החמה ביום השמונים ללידה.

👈ויקרא פרק יב פסוק ו:

מקרא:

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת

תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה

וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת

אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן

ופירושו:

בתום ימי הטהרה - 40 לבן או 80 לבת, אזי למחרת (ביום 41/81),

תביא לקרבן עולה, כבש בשנתו הראשונה,

וגם בן יונה (צעיר) או תור (בוגר) כקרבן חטאת,

ותגיע עמו עד פתח הר הבית (שהרי עודנה טמאה), ושם תגיש אותו לכהן. 

👈ויקרא פרק יב פסוק ז:

מקרא:

וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ

וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ

זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה

ופירושו:

הכהן יקריב את קרבנה בחצר שבמשכן או בעזרה שבמקדש, ובכך יתכפר עוונה (חכמים אמרו שבשעת הלידה, נשבעת האשה - לשווא - שלא תזדקק עוד לבעלה),

ורק אז - לאחר הקרבת הקרבנות - טהורה היא לחלוטין - אפילו לאכול קרבנות ולהיכנס למקדש.

זהו סדר הדינים של היולדת - זכר או נקבה.