הסדנא (שמיני) - כשאין סוף להמצאות...

ראשונים בשירות

"וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן"

זֶהוּ כְּלָל יָדוּעַ,

בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הַשִּׁוּוּק.

מֻכְרָז בְּכָל אֵרוּעַ,

נִשְׁמַר בְּאֹפֶן אָדוּק.

הַלָּקוֹחַ, תָּמִיד צוֹדֵק,

אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הוּא טוֹעֶה.

וְגַם אִם הַצֶּדֶק חוֹמֵק,

חָשׁוּב לְפָחוֹת שֶׁיֵּרָאֶה.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר,

זֶה טוֹב לַמִתּוּג - לַנִּרְאוּת.

פָּחוֹת חָשׁוּב הַפֵּשֶׁר,

אֵין לוֹ כָּל מַשְׁמָעוּת.

מִכָּאן נוֹלְדוּ אֵפוֹא,

שֶׁפַע הַמְצָאוֹת לְשֵּׁרוּת.

הוּבְאוּ מֵאָמֵרִיקָה לְפֹה,

לְשִׁפּוּר הַתַּחְמָנוּת.

1️⃣

טְלוּ לְשֵׁם דֻּגְמָא,

אֶת הַמְצָאַת 'הַנַּתָּב הַקּוֹלִי'.

שָׁם תֻּכְנַס לְמִּנְהָרָה,

נְטוּלַת נָצִיג אֱנוֹשִׁי.

זֶה כְּמוֹ 'מָבוֹךְ זְכוּכִית',

שֶׁפָּעַל בְּפַּארְק הַשַּׁעֲשׁוּעִים.

מְבֻסַּס סֻלָּמִית וּכְרוּכִית,

וְעוֹד כַּמָּה מִסְפָּרִים.

'אִם בִּרְצוֹנְךָ לְבָרֵר, אוֹדוֹת

סְטָטוּס תְּבִיעַת הַבִּטּוּחַ.

תִּזְדַּקֵּק לְאַרְבָּעִים הַקְלָקוֹת,

לְקַבָּלַת פְּרָטֵי הַדִּוּוּחַ.

אַךְ גַּם צְלִיחַת הַתַּהֲלִיךְ,

אֵינָהּ מַבְטִיחָה הַצְלָחָה.

אִם בַּסּוֹף יֻשְׁמַע הַתַּקְלִיט,

"הַמּוֹקֵד סָגוּר עַתָּה"...

רוֹצִים דֻּגְמָה נוֹסֶפֶת?

לֹא הָיָה לָכֶם מַסְפִּיק?

קְחוּ אֶת עִנְיַן הַמַּעֲטֶפֶת,

שֶׁהִתְחִיל בְּרַעְיוֹן וָתִיק.

2️⃣

לִרְשׁוּתְךָ תֵּיבַת שֵׁרוּת,

עֵט וּמַעֲטָפוֹת לְמַכְבִּיר.

כְּתֹב כָּל תְּלוּנָה וְשִׁפּוּר,

אוֹ סְתָם רַעֲיוֹן כַּבִּיר.

אֶלָּא, שֶׁמַּפְתֵּחַ הַתֵּיבָה,

אָבַד כְּבָר לִפְנֵי שָׁנִים.

אֵין מְרוֹקֵן אֶת תָּכְנָהּ,

וְהָאֲנָשִׁים עוֹדָם מְשַׁלְשְׁלִים...

3️⃣

יָשְׁבוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר,

טִכְּסוּ עֲצַת אֲחִיתֹפֶל.

כּוֹעֵס? 'צֹר קֶשֶׁר' בָּאֲתָר,

וְיִּקַּח אוֹתְךָ הָאֹפֶל.

בְּחַר אֶת קָטֵגוֹרְיַת הַכַּעַס,

הַגְדֵּר אֶת מְאַפְיְנֵי הַתְּלוּנָה.

הַאִם חֹסֶר יַחַס אוֹ מַעַשׂ?

כְּתֹב, פָּרֵט נָא בְּהַרְחָבָה.

אָמְנָם לֹא בְּהֶכְרֵחַ נִתְיַחֵס,

וּבֶטַח שֶׁלֹּא נְטַפֵּל.

אֲבָל כָּכָה זֶה לֹא יִתְפַסְפֵס,

- יַגִּיעַ עַד הַמְּנַהֵל. 

רַק תִּלְחַץ עַל 'שְׁלַח',

וּתְקַבֵּל אִשּׁוּר בְּמֵיְל.

אָמְנָם אֶת פְּנִיָּתְךָ נִשְׁכַּח,

הָעִקָּר שֶׁלֹּא תְּיַלֵּל...

4️⃣

אֲבָל הֲכִי נוֹרָא,

לָצֵאת מֵרְשִׁימַת תְּפוּצָה.

אִם נִרְשַׁמְתָּ בְּרֶגַע חֻלְשָׁה,

לָעַד - נִשְׁמָתְךָ אֲבוּדָה.

רַק תַּקְלִיד כָּאן אֶת הַקּוֹד,

אֶת הַמִּסְפָּר הַמְּעֻוָּת בַּמִּסְגֶּרֶת.

כִּי חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל הַסּוֹד,

מִפְּנֵי כָּל אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

אָנוּ רַק רוֹצִים לְוַדֵּא,

שֶׁאַתָּה אֵינְךָ מִתְחַזֶּה.

אָז תַּקְלִיד בַּסֵּדֶר הַזֶּה,

אָה, טָעִיתָ? חֲזֹר וְנַסֵּה...