אכילת שקצים ורמשים - מזיקה לבריאות. כמו כולסטרול
דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ
... רַבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן חֲנִילַאי אָמַר:
הִתִּיר (ה') לָהֶם (לגויים) אֶת הָאִסּוּרִים וְאֶת הַשְּׁקָצִים וְאֶת הָרְמָשִׂים.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְרוֹפֵא שֶׁהָלַךְ לְבַקֵּר שְׁנֵי חוֹלִים:
- רָאָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה בְּסַכָּנָה - אָמַר לִבְנֵי בֵיתוֹ, תְּנוּ לוֹ כָּל מַאֲכָל שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ.
- רָאָה הָאֶחָד שֶׁעָתִיד לִחְיוֹת - אָמַר לָהֶם, כָּךְ וְכָךְ מַאֲכָל יֹאכַל וְכָךְ וְכָךְ לֹא יֹאכַל.
לָזֶה אַתָּה אוֹמֵר יֹאכַל כָּל מַאֲכָל שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְלָאַחֵר אָמַרְתָּ לֹא יֹאכַל כָּךְ וְכָךְ?
אָמַר לָהֶם הָרוֹפֵא:
לְזֶה שֶׁהוּא לְחַיִּים - אָמַרְתִּי לוֹ, זֶה אֱכֹל וְזֶה לֹא תֹּאכַל (כדי שיתרפא).
אֲבָל (ל)אוֹתוֹ שֶׁהוּא לְמִיתָה - אָמַרְתִּי לָהֶם, כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ תְּנוּ לוֹ, שֶׁ(בין כך) אֵינוֹ לְחַיִּים.
וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הִתִּיר לַגּוֹיִם (את אכילת) הַשְּׁקָצִים וְהָרְמָשִׂים.
אֲבָל יִשְׂרָאֵל - שֶׁהֵם (מיועדים) לְחַיִּים (לעולם הבא) - אָמַר לָהֶם (כמה ציוויים):
- "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"
- "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם"
- "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ וְאֶת זֶה לֹא תֹּאכֵלוּ"
- "לֹא תִּטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם"
(בגלל) שֶׁהֵם לְחַיִּים,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
(מדרש תנחומא)
