פרשת בחוקותי - מעשר בהמה ודיני הטלה העשירי ב־2 פסוקים (כאן מעיינים)

ויקרא פרק כז פסוק לב:

מקרא:

וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן

כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר

תַּחַת הַשָּׁבֶט

הָעֲשִׂירִי

יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לה'

ופירושו:

כל עשירית מהעגלים ומהטלאים שנולדו השנה,

כל בהמה שתעבור ע"י בעל העדר המונה את עדרו,

תחת הַמַּטֶּה (הצבוע באדום),

כל עגל או טלה עשירי,

יוקרב כקרבן (ובשרו ייאכל ע"י בעל העדר ומכריו)

ויקרא פרק כז פסוק לב:

מקרא:

לֹא יְבַקֵּר

בֵּין טוֹב לָרַע

וְלֹא יְמִירֶנּוּ

וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ

וְהָיָה הוּא

וּתְמוּרָתוֹ

יִהְיֶה קֹדֶשׁ

לֹא יִגָּאֵל

ופירושו:

לא ידקדק בעל העדר לבחור מי יוצא עשירי,

בין בהמה שמנה ובריאה לבהמה חולה ובעלת מום,

ואחרי שהוקדשה למעשר - לא יַחְלִיפֶנָּה באחרת,

ואם יחליף אותה באחרת (ואפילו טובה יותר),

והייתה בהמת המעשר המקורית,

וגם הבהמה האחרת,

שתיהן תוקרבנה למזבח,

קרבן מעשר בהמה - לעולם לא יימכר ולא ייפדה.